 |
ניקח את תחום המעבדים: פעם חברה הייתה צריכה לתכנן מעבד בעצמה מאפס. אבל אז התברר שאפשר לקנות תכנון של ליבה של ARM או MIPS. היו לא מעט ארכיטקטורות מעבדים שחברות פיתחו לעצמן. חברה צריכה להיות מעל סף מסוים כדי לפתח ארכיטקטורה. אבל היום היא יכולה לקנות תכנון של ליבות ARM או אחרות ולשבץ בתכנון השבב שלה.
השלב הבא הוא שיתוף פעולה בתכנון הליבות: RISC-V. וכן, זה באמת רציני. הרבה חברות משתמשות בליבות RISC-V לשבבי בקרים פשוטים (לא מן הנמנע שבמכונית או במחשב החדשים שלכם כבר יש כמה כאלו) והוא מתקדם לאטו גם לכיוון של מחשבים רציניים.
אז כלל החברות שבונות שבבים שמשתמשים בליבות ARM או מוצרים שמבוססים עליהם אינן בהכרח אינטל ואפל. גם בפיתוח RISC-V אפשר למצוא גופים בכל מיני גדלים. זוהי הכוונה לרשת של חברות.
עדיין יש יתרון לגודל: אפשר לקבל מחירים טובים בהרבה כשמוכרים 100,000 יחידות וצפונה. מי שמוכר רק 1,000 יחידות יצטרך לגבות מחירים גבוהים יותר. לכמויות קטנות יותר אפשר להשתמש ב־FPGA (על חשבון ביצועים). ויש כמה חברות ענק שיכולות לתחזק מפעלי ייצור, אבל הן מוכרות שירותים לכולם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש