 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעקבות הרשימה שלך: * הלכתי לשמוע (שוב?) את הלטר סקלטר בעקבות הרשימה שלך ועכשיו אני יודע מי מככב אצלי בראש רשימת הגרועים של הביטלס. השיר הראשון שאני מכיר שלהם שהוא פשוט בלתי נסבל לשמיעה. לא שרדתי עד הסוף1. * בגלל - הוא נהדר, ומכיל הרבה דברים מעניינים והשילוב שלהם אולי חד פעמי, אבל לדעתי1 כשמקשיבים לחלקים בעצמם, הם מאד 'ביטלסי-ים'. ההרמוניות הקוליות מופיעות בהרבה שירים שלהם, וגם הנגינה דמוית-הסיטאר ברקע2 קיימת אצלם בעוד מקומות, למשל ב: * אר"א(הככ) - סאונד רקע דומה נמצא למשל כאן. 1 גילוי נאות - אני בכלל לא ביטלמן מומחה. אז נא להתייחס כך להערותי הנאיביות בתחום. 2 בטח יתברר שאלו בכלל קלידים עם אפקט. _____ מהו המנון אצטדיונים אם לא שירה בציבור מוגברת ל-11? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הדלתא בין המנון אצטדיונים לבין שירה בציבור הוא צרחה בגרון ניחר: Born in the USA קופץ לי לראש, ואצלנו הדוגמה הכי טובה לדעתי היא הפזמון של "הולך נגד הרוח". בליווי של "בגלל", גוגל לשירותך: צ'מבלו חשמלי, באוניסונו עם גיטרה-דרך-רמקול-לזלי. אל תסגור את התחרות על ראשות רשימת השירים הגרועים בלי להיזכר ב-The Long and Winding Road. בתור מי שקרא הרבה ביטלס בויקיפדיה, אני יודע שמקובל להאשים את העיבוד המגוחך של פיל ספקטור, אבל בעיני השיר בלתי נסבל גם בבסיסו. בדוק גם את Good Night, שלא נחשב לשיר גרוע במיוחד אבל לדעתי הוא לא מוערך מספיק (כשיר גרוע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא TLWR פחות מעצבן אותי, גם אם הוא בהחלט מתאים יותר לאלבומי הסולו של מקרטני מאשר לביטלס10. אם אתה רוצה, מסתבר שיש גרסה נטולת ספקטור. אבל הרשמת עם good night, ממש שיר בינוני של סרט נסיכות דיסני ושיר שראוי לרצפת חדר העריכה של הביטלס, עכשיו אני קצת מצטער ששמעתי אותו2. הסוף שלו כאב כמעט כמו הלטר סקלטר (שעדיין בראש הרשימה שלי, פשוט פיזית הסאונד שלו בלתי נסבל בעיני). 0 מה שנכון לכמה וכמה משירי האלבום הלבן, שמתאימים יותר לאחד המופלאים מאשר ללהקה כיישות הומוגנית בפני עצמה. 1 לולא הייתי יודע שהוא אכן שלהם, זה היה הניחוש שלי. 2 עם כל החיבה שאני רוכש לרינגו שנתנו לו סוף סוף לשיר משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם שמאלצי אבל עדיין מנצח את אד שירן בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Abbey Road, בתור תקליט פרידה, מלא בכל מיני דברים חד פעמיים כמו הסולואים העוקבים שציינתי ב The end. Because הוא חד פעמי בגלל שהלחן של ג'ון הגיע מסונטת אור ירח של בטהובן (מנוגנת לאחור). הקלידים לפי ויקיפדיה הם פסנתר חשמלי שמנוגן דרך לזלי ספיקר. חתיכת אפקט! ואם אנחנו כבר כאן, אז יצאה העלאה חדשה "גרסת הבמאי" עם סאונד הרבה יותר טוב של "While My Guitar Gently Weeps" בכיכובו של פרינס. זה השיר שאני הכי אוהב בעולם12, ומלבד המקור זה הביצוע שאני הכי אוהב ביו טיוב. יש הרבה ביצועים עתירי כוכבים אבל בכל אחד מהם אני מוצא משהו "off" שמפריע לי, למשל שהורסים את הפתיחה המופלאה דמויית המורס בפסנתר. בביצוע הזה ג'ף לין, טום פטי ושאר הנגנים מכבדים את השיר ביראת קודש, ופרינס מתחרע עליו, ואני אוהב את זה :) _____________ 1 כי אני אוהב אותו כבר המווון זמן והוא מעולם לא נמאס. 2 יצא לי פעם לשיר אותו על במה מול קהל, וזו חוויה שאנצור לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את הגרסה האמריקאית, עם דייב גרוהל על התופים וג'ק וולש על גיטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ו, לא ג'ק (ואפשר גם להתווכח אם צריך ל' ב''וולש''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר אותו הרבה זמן :) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |