|
||||
|
||||
אינטליגנציה, תרבות אנושית, אמונה, צויויליזציה... לא חשוב איך תקראו לזה, מקומנו וחשיבותנו ביקום נשארים כפי שהם - לגמרי אוברייטד. בסופו של דבר - גם עם נר בעלטה, רוב1 מה שסביבנו תמיד ישאר העלטה. ציטוט שאני אוהב מתוך פתיחתו של הסיפור הקצר The Call of Cthulhu של Lovecraft: “The most merciful thing in the world, I think, is the inability of the human mind to correlate all its contents. We live on a placid island of ignorance in the midst of black seas of infinity, and it was not meant that we should voyage far. The sciences, each straining in its own direction, have hitherto harmed us little; but some day the piecing together of dissociated knowledge will open up such terrifying vistas of reality, and of our frightful position therein, that we shall either go mad from the revelation or flee from the deadly light into the peace and safety of a new dark age.” 1 רוב בלשון המעטה. כמו ההבדל בסדרי הגודל בין מספר הטבעיים לבין קבוצת הלא רציונליים.
________ |
|
||||
|
||||
אבל זה רק מקטין את עוצמת הטיעון (או עוצמת ההפתעה בגילוי המצב הוויראלי הנוכחי). חשיבותנו ביקום כל כך קטנה, שהיא בעצם לא השתנתה כלל במיליארדי השנים האחרונות. אבל ברמה הלוקאלית השינויים האחרונים הרבה יותר מעניינים. |
|
||||
|
||||
חשיבותנו ביקום היתה יכולה להיות גדולה בהרבה אילולא אותה אוטוסטרדה בין גלקטית ארורה. |
|
||||
|
||||
מסכים. |
|
||||
|
||||
אם, במקרה, אנחנו היצורים התבוניים היחידים ביקום (הבה נגדיר "יצור תבוני" כיצור ששואל את עצמו אם הוא היצור התבוני היחיד העולם), אי אפשר להגזים במקומנו וחשיבותנו. אנחנו אלה שמעיקים משמעות לכל מה שקורה בתוך כדור בגודל של כמעט 14 מיליארד שנות אור! דומני שקרל סאגאן היה זה שאמר פעם שאם אין עוד ציויליזציות כמונו ביקום, הרי שאנחנו האלוהים. |
|
||||
|
||||
אני לא מתרשם1 מהרציונליזם האופטימי של קרל סאגאן. הדברים הללו הם אשליה נעימה בה אנחנו מחזיקים (כמו רצון חופשי, נפש או דברים אחרים בסגנון). גם אם אנחנו היחידים ביקום (אפילו היחידים שאי פעם היו ואי פעם יהיו) אין לכך שום חשיבות אוביקטיבית בסה״כ של הדברים. אפילו להניח שיש בכלל חשיבות לעצם קיומה של תודעה זאת הנחת המבוקש. במילים אחרות: אז יכול להיות שאנחנו אלוהים. נו אז? זה אלוהים מאוד קטן, מוגבל, מצומצם ובר חלוף. הוא מרכז היקום רק בעיני עצמו. היקום לא פה בשבילו, למענו או בגללו והיקום הסתדר טוב מאוד גם בלי ה״אלוהים הזה״ (וסביר להניח שימשיך, אחרי זמן די קצר יחסית, שניה וחצי בקנה מידה קוסמי, את עסקיו כרגיל לאחר מותו של אותו ״אלוהים״). __________ 1 לפחות כרגע כשעל ראשי מונח כובע ה-Cosmicism. |
|
||||
|
||||
אין בכוחותי הדלים להצביע על ההבדל העקרוני בין יקום חסר יצורים תבוניים לבין היקום בו אנו חיים למי שזה לא ברור לו מאליו. מכל מקום ברור שאינני מדבר על ''חשיבות אוביקטיבית'' כי לא ברור לי בכלל איזו חשיבות אובייקטיבית יש לחיים, ליקום ולכל השאר. |
|
||||
|
||||
ברור. אני סתם ב/Cosmicism. לגבי יקום עם יצורים תבוניים: זכור לי מהילדות איזו קריקטורה מהמגזין פנטזיה 2000. לא זוכר בדיוק את הפרטים הגרפיים, אבל אני כן זוכר במעורפל שהיו שם שתי דמויות שמסתכלות אל שמי הלילה ובועות קומיקס בהן נאמר (בערך): א: מעניין אם יש עוד יצורים תבוניים אי שם ביקום... ב: אני לא בטוח שאני מסכים עם ההנחה שלך שיש יצורים תבוניים כאן אצלנו. |
|
||||
|
||||
כיוון שקריסת פונקצית הגל קורית רק כשיש מדידה, ומדידה מתרחשת רק כשיש צופה, הרי שללא צופים ביקום לא תתרחש אף קריסת פונקצית גל ולא היה המפץ הגדול. היה נכון! |
|
||||
|
||||
בוודאי שהיו. השאלה איזה מהם, תתקבל בדואר (כשתפתח את המעטפה כמובן). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |