|
||||
|
||||
אני לא לא מסכים עם מה שאתה אומר. אני רק אומר שאלו ניואנסים מקומיים. כל מדינה (פחות או יותר) שתצליח לשטח את העקומה ובסופו של דבר אפילו להביא את התחלואה *המקומית במדינתם* לאפס, תתחיל באווירה של סוף קורס ותנסה לחזור כמה שיותר מהר ל״החיים כרגיל״ (למרות שהנתונים הבינלאומיים עדיין מדאיגים) וזה יביא כמעט בודאות לגל נוסף ותגובה לאחר מעשה של החזרה להגבלות וסגרים. זה כל הטיעון שלי על רגל אחת: המדיניות האחראית היחידה שאני יכול להעלות על הדעת של ממשלות העולם היא התיחסות אל המגפה בדיוק על פי מה שהיא - מגפה ובעיה עולמית. הגרפים המקומיים של כל מדינה זה נחמד ושימושי, אבל זה לא כל או רוב הסיפור. *יש להמשיך בהגבלות, ריחוק חברתי ומסכות גם במדינה שמגיעה לאפס תחלואה ויש לעשות זאת עד הודעה חדשה / סוף המשבר בקנה המידה העולמי*. אם ממשלות העולם היו מנהלות מדיניות קצת יותר מתואמת וקצת פחות ״כל אחד דואג ומתעניין רק בעצמו״, למגפה היה הרבה יותר קשה לגרום את הנזקים שהיא מצליחה לגרום. כל עוד זה לא נעשה, אנחנו נידונים לגלים חוזרים של המחלה והדבר היחידי שעוצר את הצונאמי הם החיסונים. את סיפור משבר המגפה העולמית אני רואה כך: הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם זה סיפור אוניברסלי ולא מיוחד למדינת ישראל. התאור ״הציבור מטומטם״ כולל גם את האזרחים וגם את הממשלות שלו סביב העולם. כולנו על כוכב לכת ושמו ליליפוט. כן, אכן אפשר לדבר על הניואנסים ועל החלמאות הספציפית שאפשר לראות כאן (או במדינה אחרת לבחירתך), אבל בסופו של יום אני חושב שהבעיה בהתמודדות עם המגפה הזאת לא מיוחדת לישראל ושמערכות השלטון ברוב העולם לא בנויות באופן שיכול להתמודד באפקטיביות עם המשבר הזה. (שים לב שהטיעון הוא יותר מיזנטרופיה מאשר שהוא פטליזם. אני כן מסכים שיש מה לעשות. אני רק אומר שלא עושים/יעשו את מה שצריך לעשות כי האנושות ומשטריה לא בשלים/אפויים מספיק). לכן אני טענתי בינואר, באפריל (שהתחלואה אצלנו היתה כמעט אפס) וגם עכשיו את הדבר הבא: אנחנו והעולם עדיין ב*תחילתו* של משבר הקורונה. לשריפה הזאת יש עדיין המון דלק שהיא לא הגיעה אליו מסביב לעולם ואני לא מתרשם שכוחות הכיבוי הבינלאומיים (בסה״כ) מצליחים להשתלט על השריפה. בגלל שאי אפשר לסמוך על התנהגות הציבור וההנהגה שלו כמעט בשום מקום, הכלי האפקטיבי היחידי הוא חיסון האוכלוסיה (עם שאלה פתוחה עד כמה זה אפקטיבי לאורך זמן ומה העלויות לכך אם יש לחזור ולחסן את האוכלוסיה שכהר חוסנה ואחרי כמה זמן). |
|
||||
|
||||
סין (ואולי גם ניו זילנד) היא מדינת המבחן אצלי. אצלה לא היה גל שני עד היום ורמת התחלואה כמעט אפס מאז שבלמה את הגל היחיד שהיה אצלה, וזה גם ללא חיסונים. הדוגמה שלה היא זו שמעודדת אותי ומכניסה בי מעט אופטימיות לגבי גורל האנושות. אומרים שהיום ישנם שם התפרצויות של המחלה, והמבחן יהיה אם תצליח לגבור עליהם מבלי להיכנס לגל שני. אם כך יהיה יש מקום לתקווה. אגב, נרשמנו לחיסון שלישי. זה יהיה ביום רביעי בשבוע הבא. כנראה בכל זאת יש קופצים על התורים האלה. |
|
||||
|
||||
זה משהו שאני לא משוכנע בנכונותו, אבל אכן יש סיכוי שלדיקטטורות (בתנאי שיש להן תשתיות מודרניות) יש כלים טובים יותר מלדמוקרטיות מערביות בהתמודדות עם התפרצות מגפות (בהקשר של התנהגות והגבלת האוכלוסיה). |
|
||||
|
||||
אומרים שמה שלא נכנס דרך הראש נכנס דרך הרגליים. אם יסתבר שהמודל של סין הוא היחיד שעובד, בסוף גם הדמוקרטיות ילמדו את זה. אין לי ספק. זה רק עניין של זמן. |
|
||||
|
||||
בינתיים ברזיל הצליחה להתמודד בצורה נוראית, וכך גם רוסיה. סין הצליחה להפיק חיסון לא מוצלח במיוחד (אחד משני החיסונים שלה). מנגנוני המשוב במדינות הדמוקרטיות בסך הכל הצליחו למנוע ממדינות לעשות שטויות נוראיות. ביידן לעומת טראמפ (שעבד קשה על שחיקת המנגנונים הללו) מדגים את זה לא רע. |
|
||||
|
||||
אני מוטרד מההתפרצות הנוכחית בכמה מדינות שהצליחו לשמור את המגפה על אש מאוד קטנה עד עכשיו. תאילנד הדוגמה הכי בולטת. מדינה לא ממש דמוקרטית שעד הופעת וריאנט הדלתא הצליחה להכיל את כל ההתפרצויות במהירות באמצעות כללים ואכיפה נוקשים, וגם באיסלנד נרשם שיא (עדיין נמוך בהשוואה עולמית) במקרים חדשים אתמול. ניו זילנד וסינגפור מחזיקות מעמד עדיין, אוסטרליה לא בטוח, ודווקא בברזיל נראית דעיכה מסוימת בחודש האחרון. אולי שם האש כבר כילתה את חומר הבעירה שלה. אגב אש- יש שלוש דרכים להלחם בשריפה: קירור, שמעכב את הראקציה הכימית חניקה, שמונעת חמצן והרחקה, שנותנת לשריפה לכלות את חומר הבעירה הקיים ולדעוך מעצמה. מעל גודל ועוצמה מסוימת של שריפה שתי הדרכים הראשונות אינן רלבנטיות יותר, לכן אתה רואה צוותי כיבוי מתיזים מים *מסביב* לאש ולא עליה, כשהמטרה היא לא לכבות את השריפה אלא רק למנוע ממנה להתפשט לחמרי בעירה נוספים. ובעניין ניו זילנד ואוסטרליה- כדי לשמור על מדינה נקיה מהמגפה הללו יצטרכו להשאר יחסית סגורות לעולם ולהפעיל מדיניות סגרים מחמירה1 עד שיגיעו לאחוזי חיסון גבוהים באוכלוסיה. כרגע הן ב 14%, לא מרשים. _____________ 1 העיר סידני נמצאת כבר חמישה שבועות בסגר, שאמור להמשך עוד זמן רב. |
|
||||
|
||||
מאז שכתבתי את תגובתי הייתה בסין עלייה מתונה במספר החולים בפועל שנבלמה בימים האחרונים, והיום בפעם הראשונה התחילה ירידה שאני מעריך שתימשך בימים הבאים. הם לא עברו בהתפרצות הנוכחית את ה 2000 חולים. הלקח שלי הוא שצריך להתחיל לנקוט בצעדים חמורים לא כאשר מספר החולים עולה ל 2000 כפי שהמלצתי בזמנו אלא עוד קודם. כאשר התחלואה היא בממדים נמוכים כאלה, ראינו שברוב הישובים בארץ מספר החולים בפועל הוא אפס. לכן הסגר שעל הממשלה להטיל לא צריך להיות על כל המדינה אלא רק על הישובים המעטים שיש בהם חולים. אבל צריך לשמור על כך בקפדנות ולא לאפשר כניסה ויציאה בלתי מבוקרים מהם. |
|
||||
|
||||
אפשר גם לשרוף את הדלק הזה עם התחסנות. כרגע יש עשרות אחוזים של לא מחוסנים (מכל סיבה שהיא: מחוסנים טבעית או מחיסון. ומצד שני: מדוכאי חיסון, פגי חיסון [אם ובאיזו מידה שהתופעה קיימת]). מדינת ישראל יכולה לפעול להגברת אחוזי המחוסנים: * המרצת מהססי / מתנגדי חיסונים להתחסן * עידוד חיסון אצל ילדים * חיסון שלישי: אם זה אכן נדרש. נראה שהחליטו שכן. * ועידוד הליכים לחיסון ילדים צעירים יותר. אין לי מושג אם יש משהו מועיל שאפשר לעשות כאן. במקרה כזה גם התפרצויות בעקבות חולים שיגיעו מחו״ל לא יצליחו להדביק יותר מדי. |
|
||||
|
||||
זה גם מה שאני חושב. רק חיסונים. כל השאר זה סתם התחרבשות (שיכולה לעבוד בתאוריה, אבל רק בעולם דמיוני בו בני אדם / ההמונים הם יצורים רציונליים). |
|
||||
|
||||
אצלנו זה יותר מניואנס. בזכות אחוזי ההתחסנות הגבוהים לא היה צריך הרבה כדי לבלום את ההתפרצות באבה, אבל זה לא נעשה. הטמטום גדול יותר כי יחס עלות/תועלת של המהלכים שלא ננקטו גבוה עשרות מונים מזה של המהלכים שיינקטו כשנגיע ל 800 ח"ק (בעוד חודש, אם לא נזיז את התחת) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |