|
||||
|
||||
לא. כמובן לא ראיתי. מה היה שם מלבד שריפת פתק ועליו אותיות? יש איזה טרנד ישראלי שבו אנו עסוקים כל הזמן בהטרדת שלוות נפשו של הזולת. אני לא חולק עליך שזה פסול לצנזר אמנות בגלל רגישותם המקודשת של ישראלים פריווילגים. אני טוען שעצם זה שאתה מרגיז מישהו אינה הופכת את המעשה לאמנות. ממה בדיוק נהנית כל כך? |
|
||||
|
||||
המיצג היה מורכב מארבעה סרטי וידאו שהוקרנו באולם שהכיל פריטים ותמונות שמתקשרים לסרטים. הסרט הראשון צולם בצפון נורווגיה, השני ביער ביפן, השלישי בגליל בישראל והאחרון בנגב בישראל. בכל סרט האמן מבצע פעולות שונות שמתכתבות עם הטבע שמסביב ובמקרה של הסרט הראשון עם השלג והקפאון. האקט של שריפת הדפים של שעליהם השם המפורש (בדיעבד, נראה לי יותר מעליב השימוש בדפים האלה כווילונות לחלונות) מתפרש אצלי כנסיון לגייס את אלוהים כדי להתגבר על הקור, אבל כל אחד יכול לפרש כרצונו. בכל מקרה, מדובר על מספר שניות מתוך סרטים שנמשכים כ-20 דקות. אני אישית נהניתי מהחוויה האסתטית, מהשילוב בין הסרטים והניגודים ביניהם ומהאמירה (שאותה אני מבין) על היחסים בין האדם והטבע. כפי שציינתי, אני לא ראיתי בזמן אמת את הסרט כפוגעני או כהתרסה נגד היהדות, אבל אולי אני לא רגיש מספיק לנושא. אני ממליץ לך ללכת לראות את המיצג (כמו גם את שאר התערוכות שבמשכן לאומנות), אבל כדאי להזדרז כי הוא מסתיים מחרתיים. |
|
||||
|
||||
אז אתה הממונה הרשמי על בקרת איכות ליצירות אמנות? עצם העובדה שכ"כ הרבה אמוציות התעוררו בעקבות המייצג, וכ"כ הרבה אנשים מדברים על זה - היא אינדיקציה לכך שאולי המינוי שלך לא היה מן המוצלחים. |
|
||||
|
||||
ממש לא. אני הממונה הרשמי על החוויה האמנותית שלי והערתי (מבלי להכיר את היצירה המדוברת, כפי שהעיר בצדק איזי) כי עצם הפגיעה ברגשות הזולת אינה תנאי הכרחי ו/או מספיק ליצירת אמנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |