 |
|
 |
||
|
||||
 |
במסגרת זו אני מעלה את השאלה של גביית דמי כניסה לשמורות הטבע והגנים הלאומיים. הרשות התבססה עד היום על גביית דמי כניסה באתרים, ולא תוקצבה ע"י הממשלה. מדיניות זו מביאה לאורך השנים לטענות של מטיילים הזועמים על גביית כסף בשטחים הציבוריים ומתייחסים לרשות (לא בצדק לדעתי) כגוף שבעיקר סוחט כספים מהמטיילים. מצד שני זה הופך את הרשות תלוייה מאוד במצב התיירות בארץ. חשוב לציין ש- 58 אתרים בתשלום הם מתוך סדר גודל של כ- 500 אתרים ברחבי הארץ. מהניסיון האישי שלי, שמורות וגנים הם בתשלום לא רק בארץ, וראיתי זאת בשנים האחרונות בירדן, טורקיה, תאילנד וקניה. בחלק מהמקרים המחירים היו יקרים בהרבה מישראל, ועם פחות שירות למטיילים בשטח. באתרים בתשלום, המטיילים מוגבלים הן כלכלית, הן מבחינת שעות פתיחה והן מבחינת מסלולים שניתן ללכת בהם בשטח. לעומת זאת, אתרים בתשלום מתוחזקים טוב יותר (בתל דן ובעין גדי יש הרבה פחות פסולת מנחל כזיב או החצבאני), אין סכנה לפריצה לרכבים בחנייה (ומי ששמע על הפריצות לרכבים בנחלי המדבר יידע להעריך זאת), ולא מעטים מותאמים בשנים האחרונות גם לגישת נכים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |