|
||||
|
||||
רק הערה קטנה: מישל פוקו טען - בהשאלה - שככל שאנשים מדסקסים יותר את דעותיהם בפומבי, מגוון הדעות דווקא קטן. הסיבה היא שברגע ששמעת דעה של מישהו אחר בנושא כלשהו, על כורחך אתה כבר לא יכול לחשוב על הנושא הזה לגמרי מאפס ולפתח רעיון מקורי לחלוטין. אמנם הוא טען את זה לגבי מיניות, אבל הטיעון נראה לי תקף: כשאנשים שומרים את מחשבותיהם לעצמם, מגוון המחשבות יכול להיות הרבה יותר גדול, לפחות בנושאים שבהם לכל אחד יש אפשרות לגבש דעה עצמאית. |
|
||||
|
||||
בצניעות אופיינית אני רוצה להזכיר שבשעתי לקחתי את הרעיון הזה צעד קטן קדימה במסגרת אסכולת ההיפר-אובייקטיביזם של הביקורת הפוסט-פוסט מודרנית (מספיק לקרוא את הערת הרגל שם, אין צורך להתעמק בהגות כולה). צעד קטן? מאז ניל ארמסטרונג לא נצעד צעד גורלי יותר לעתיד המין האנוּש. |
|
||||
|
||||
לא לחינם אתה נקרא שוטה. הביקורת שלך היתה נבואית. וברוח הזמן- תראה מה קרה לדומיין |
|
||||
|
||||
זה היה ברור עד כדי כך שאפילו אנשים חכמים יכלו לדעת! |
|
||||
|
||||
אכן, אין ספק שיחסית לתיבת תהודה בת אדם אחד יש לך מגוון רחב של דעות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |