 |
נראה לי שכל התשובות נכונות.
א. במקום להגיד ריקלין וביסמוט תגיד רביב דרוקר ועמית סגל. מדובר בעיתונאים טובים, והביקורת נובעת מעמדה פוליטית ולא מניתוח מאוזן של תפקודם כבעלי מקצוע. צ'ק.
ב. הישראלים פחות מיומנים בקריאה ביקורתית של טקסטים. אני חושב שההתדרדרות בדירוג במבחני פיזה שמה צ'ק על הסעיף הזה.
ג. העיתונאים כבר לא מרגישים מחויבים לאתיקה העיתונאית ואין גוף שיאכוף עליהם סטנדרטים מקצועיים. אפשר להגיד שהדג מסריח מהראש כי אין כללי אתיקה לחברי ממשלה.
ד. ה. השיח הפך רדוד יותר והתקשורת הפכה צהובה יותר. ממה נפשך? מנחה ראליטי הפך לנשיא ארה"ב והמשיך להשתמש באותו שיח. הסיבות לא משנות- שכלול המניפולציה, השתנות המדיה או המרדף אחר רייטינג. התוצאה ברורה לעין. אוסיף לאותו סעיף את המניפולציה המרכזית- תיבת ההדהוד בפיד בפייסבוק ובקבוצות הווטסאפ. זה מעודד כיתתיות וכיתתיות מעודדת את שגשוגם של ביסמוטים וריקלינים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש