|
||||
|
||||
1. ה״כל מיני גופים״ הם אותם שותפים טבעיים מהקואליציה של ביבי. 2. הקואליציה של ביבי, אם היתה רוצה, היתה דואגת לחקיקה שהיתה מסדירה את הדברים בחוק והעתירות היו הופכות ללא רלבנטיות. אבל הקואליציה לא רצתה. האחראים על המחדל הם אלו שהיו בשלטון. לא אף אחד אחר. |
|
||||
|
||||
2. נראה שזאת הייתה שיטת עבודה בממשלה הקודמת: שלב א: מזהים בעיה. שלב ב: מעלים פתרון שאינו מידתי/חוקי/יעיל. שלב ג: גורמים מקצועיים/משפטיים שוללים את הפתרון. שלב ד: במקום להתאים את הפתרון, לא עושים כלום. שלב ה: מחכים שהבעיה תתפוצץ ואז מאשימים את הדרג המקצועי/משפטי. |
|
||||
|
||||
זה תאור מדויק, אבל במקרה הספציפי הזה הוא אפילו מקל מידי. במקרה הספציפי הזה שלב ג׳ לא התרחש מעצמו או על ידי פניה של צד שלישי לבתי המשפט. גורמים שהיו חלק מהממשלה הקודמת הם אלה שפנו אל בתי המשפט כדי לעצור פעולות של הממשלה כי *המפלגות החרדיות עצמן הן אלה שהתנגדו לפתרונות*. במילים אחרות ופשוטות - זה כל מה שיש לי להגיד על הטקסט המתמם עם ה״כל מיני גופים״1 שכתב למעלה דב: יאללה יאללה. על מי אתם חושבים שאתם עובדים? __________________ 1 ממש תעלומה. |
|
||||
|
||||
הייתי מוסיף שלב מקדים: א. בעיה מתפתחת ומתעלמים ממנה. ב. הבעיה מתפוצצת בפרצוף ואי אפשר להתעלם ממנה יותר. ג. מעלים פתרון שאינו מידתי/חוקי/יעיל. ד. גורמים מקצועיים/משפטיים שוללים את הפתרון. ה. מושכים זמן ויורים מוץ בזמן שמנסים בלי הצלחה להתאים את הפתרון לסד החוקי, במקום לחפש פתרון אמיתי. ו. מאשימים את הדרג המקצועי/משפטי. כך היה בדיוק עם בעיית המסתננים. בינתיים נראה שהממשלה החדשה לא מתכוונת לצעוד בתוואי הזה. נחזיק אצבעות. |
|
||||
|
||||
שלב ב: מעלים פתרון שאינו מידתי/חוקי/יעיל. שלב ג: גורמים מקצועיים/משפטיים שוללים את הפתרון. -------------- כשהמציאות מתנגשת עם פתרון 'מידתי/חוקי' הרי שיתר השלבים הם בלתי נמענים. כשכתבת 'פתרון יעיל' התכוונת לטריק כלשהו שפותר את המידתי/חוקי ? |
|
||||
|
||||
האלטנרטיבה לפתרון שאינו מידתי/חוקי/יעיל הוא לא היעדר פתרון, אלא פתרון אחר. בין "להלאים את המתחם" ל"לא לעשות כלום" יש מנעד עצום של אפשרויות. אפילו אם כל מערכת המשפט וכל הדרגים המקצועיים עשו לממשלה דווקא, עדיין יש בעיה שמצריכה פתרון. אי אפשר להצהיר "לא מאפשרים לי לעשות את מה שאני רוצה, אז אני בוחר שלא לעשות כלום ולהוריד מעצמי את האחריות" ולהישאר בתפקיד. זאת בדיוק פשר האבחנה בין אחריות לאשמה שאוחנה ניסה לייצר - יש את האחראי, שהוא הגורם שמקבל לשכה, רכב צמוד ועוזרים, ויש את הגורם האשם שהוא הגורם הכי בכיר שמשתלם להפיל עליו את האשמה1. ___ 1 גנבתי את המשפט הזה מאיפשהו. |
|
||||
|
||||
ראוי ששר שמרגיש שהוא לא מסוגל להניע את המערכת מתפטר תחת מחאה ומנמק גם למה.אם הטענה שהיועצים המשפטים עשו לו את המוות אז שיתפטר. בישראל כמו שתארת, אם אין פתרון,אז מנהלים את הבעיה. נתניהו יודע לנהל בעיות יותר מלפתור אותן. בעצם ,למה לפתור בעיה אם אפשר לנהל אותה? מחיר הניהול יכול להיות יותר זול מהפתרון עצמו? |
|
||||
|
||||
דבריך לא מובנים. העתירות היו של ה״כל מיני גופים״ כנגד הממשלה, והמאבק המשפטי היה ביניהם. |
|
||||
|
||||
1) יש קשר של שיתופי פעולה בין המפלגות החרדיות לבין ה״כל מיני גופים״ שעתרו. היה סכסוך פנימי בתוך הקואליציה בין המפלגות החרדיות לבין שאר מרכיבי הקואליציה. המפלגות החרדיות עצמן לא היו מעוניינות בפתרונות אותן קידמה הממשלה. העותרים לא נלחמו במפלגות החרדיות אלא היו ה״פרוקסי״ שלהן לשם הפעלת לחץ פוליטי על שאר חברי הקואליציה. 2) בג״ץ בכלל לא התערב ולא היה צד בעניין. המדינה, העמותה ועותרים נוספים הגיעו להסכמות באמצעות המגשר. ההסכמות הללו שהוגדרו כ״הסדר זמני״ הובילו למריחה, בריחה מאחריות וניהול כושל של הממשלה המכהנת ושעליה היתה האחריות (ולא על אף אחד אחר). כל מה שבג״ץ עשה בעניין היה למחוק את העתירות ולתת להבנות בין ה״צדדים״ תוקף של פסק דין. מאיפה הבאת את השטות הזאת שבג״ץ בכלל קשור למה שקרה? מה הקשר? האם גם כשבג״ץ *לא* מתערב בהחלטות ממשלה אתה טוען שהוא אחראי למה שהממשלה עושה? |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון שלך מבטא בדיוק את המצב: Damn if they do, damn if they don't. |
|
||||
|
||||
דב כתב על זה פעם מאמר שלם. דיון 202 |
|
||||
|
||||
בשביל מה לבזבז זמן על ועדת חקירה? אתה כבר יודע מי האחראים, דב כבר יודע מי האחראים, למה לבזבז זמן וכסף? |
|
||||
|
||||
טקסים זה חשוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |