 |
לכל בעלי הדירות אכן אין אינטרס, רק אם מסתכלים על דירה כנכס סחיר כמו כל נכס אחר. אבל תיאוריות קנייניות מפרידות בין דירה למגורים לנכס אחר ומגדירות דירה כ"בית", ושם זה כבר סיפור שונה. כשבן אדם גר היכנשהו (ולא רק "קונה להשקעה") החשיבות שהוא מייחס לדירה שונה - רוצה לומר, אני קונה בית והמחיר שלו בשוק לא בהכרח משנה לי, כי יתכן ואגור בו 30 שנה ואולי אף אוריש אותו לילדיי. הערך שלו הוא על הנייר לחלוטין מבחינתי.
בנוסף צריך לקחת בחשבון שבישראל היו כמה "בוננזות" של בניה מהירה, בשנות ה50, ה70 וה90, עם העליות וחיסול המעברות, והבניינים האלו עדיין משמשים לדיור, לפחות עד שפינויים בינויים למיניהם יצאו לפועל.
עליית מחירים מסוימת היא מחוייבת המציאות בעולם עם ריבית נמוכה, ובמדינה מערבית מתפתחת,צפופה, עם צמיחה כלכלית גבוהה ובעיקר גידול אוכלוסיה משמעותי. אלו גורמים שדי מבדלים את ישראל ממדינות ברמת חיים אחרת.
אותה "ירידת מחירים" מפורסמת צריכה להיות לרוכשי "בית" ראשון למגורים. לא דירה להשקעה, מגורים. מחיר למשתכן הלך בכיוון הזה, אבל משום מה נתנו אפשרות לאנשים גם להשכיר את הדירה.
אני משער שהמומחים יפרשו כבר את הצעדים המקצועיים שצריך לעשות, קרקעות, קבלנים, תחרות, פיתוח תחבורה ציבורית וכו וכו, אבל כאמור, לפעמים הערך של הדירות הוא רק על הנייר. אם פלוני גר באותה דירה משנת 2008 ועד היום, ששווי השוק שלה עלה ב100%(!), כמדומני גם בשוק ההון הוא היה יכול להשיג תשואה דומה במדדים מיינסטרייים. ואם לא השכיר אותה, אז מה איכפת לו? הוא לא ראה כסף ביד. ובניגוד לנכס סחיר אחר, לא כל אחד עובר בית, משנה סביבת מגורים, משפחה, ילדים, עבודה, רק כי הוא רוצה לממש את הנכס. גם משם יכול לבוא הפתרון. אני יודע שבכל מיני ערים יש הגרלות ל"בנים ממשיכים" אם הצגת היסטוריה של מגורים בעשור האחרון בעיר או משהו בסגנון. זה כיוון לא רע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש