בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/06/21 15:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאני חושב על כך שוב, אולי הפרקליטות מוליכה לכך שה"היענות החריגה" היא עצם הפנייה של אלוביץ לישועה, כלומר נתניהו ביקש ממנו שיפנה, ועצם הפנייה היא ההיענות החריגה, ולא אם כן או לא היה פרסום בואללה. הסתכלות כזאת על הפרשה, שהיא תקדים עוד בעידן ה"סיקור החיובי", כפי שהודה שי ניצן עצמו, הופכת אותה להזויה עוד יותר. מכל מקום נראה שהשופטים לא מקבלים פרשנות כזאת כמתת שוחד שכן עובדה היא שהם רואים בחומר על פניות פוליטיקאים אחרים חומר רלוונטי ונוזפים בפרקליטות על כך שהעלימה חומר כזה. חוץ מזה אם זה כך מה זאת אומרת "חריגה"? אולי לו פנו לאלוביץ פוליטיקאים אחרים הוא גם היה נענה להם לפעמים. איך אפשר להראות כאן "חריגות"? ככל שאתה הופך והופך בה, זה מזכיר את "לא יהיה כלום כי אין כלום". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שההענות החריגה היא של אלוביץ'! הוא הנאשם! (ושוב אני חולק עליך עובדתית: אלוביץ' דאג שבקשות נתניהו יענו בפועל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכבר הסכמת עמי שמתת השוחד אינה עצם פנייתו של אלוביץ לישועה, אלא תכנים ששונו בואללה לטובת נתניהו. אם זה לא כך אני חוזר על טענתי: למה בכלל פניות של פוליטיקאים אחרים לישועה רלוונטיים למשפט ולהגנתו של נתניהו כפי שקבע בית המשפט? ומה היא מהות ה"חריגה"? חריג בהשוואה למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הניתוח של ברוך קרא, החריגה היא לא בעצם קיום ההתערבות בסיקור, אלא באינטנסיביות שלה, שהיא בסדרי גודל יותר מאשר עבור פוליטיקאים אחרים. האלמנט השני הוא האמונה של אלוביץ', שמוכחת במסרונים לישועה, שסיקור אוהד לנתניהו בוואלה יתרום לקבלת אישור משרד התקשורת לעסקה שתכניס לכיסו מיליארדים רבים. ולבסוף, תידון השאלה אם נתניהו היה מודע, כשר התקשורת, למשקל המיוחד שהתלווה לבקשותיו (אותן הפנה באמצעות שליחים) בעיני אלוביץ'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |