בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/06/21 9:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צפיתי בראיון ואני מופתע שזה מה שלקחת ממנו. הנה התובנות שלי: - עורך מדור תרבות וספרות ב"הארץ" הוא ביביסט מושבע (כבר שנים). אני צריך לזכור את זה כל פעם שהמתקראים ימנים קוראים ל"הארץ" בשמות גנאי ומתעלמים מהפלורליזם של העיתון הזה. - החד צדדיות של ציפר הביאה אותי לתהות האם הוא מעוות את המציאות ביודעין או סתם עיוור אליה. הנושא המרכזי אותו ניסה להוביל ציפר בראיון הוא שיש ציבור רחב שמרגיש שנעשה לו עוול ורואה את הממשלה הזו כלא לגיטימית, וזה מאוד מסוכן בעיניו של ציפר (לטובת המדינה) שיווצר מצב שיש ניכור כל כך גדול בין חלקים גדולים בעם ובין השלטון. מה שאני לא מבין הוא האם אותה סכנה לא התקיימה בעיניו אך לפני כמה חודשים כאשר חלקים גדולים בעם הרגישו מרומים ומנוכרים לממשלה, והפגינו בהמוניהם במשך יותר מחצי שנה למען הפלתה. לפי דבריו "העם" זה תומכי נתניהו ואילו המפגינים בצמתים ובכיכרות הם לא "העם". לא הצלחתי להבחין אם הוא מאמין בכך באמת ובתמים או שזו רק תעמולה שהוא משדר. לפי הטון הדידקטי שהוא נקט נראה שהוא באמת מאמין בכך, וזה מוזר לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ציפר כבר עזב את הקרקע ועבר ליקום מקביל לפני שנים, תפיסת המציאות שלו היא במישורי הפנטזיה, לא הספרות הריאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק שלקחתי מהראיון, הוא בדיוק זה שמתייחס לתגובתי. הקטע הזה, שהוא, בעצם, לא דעה אלא מידע, משך את תשומת לבי כי הזכיר לי את התגובה שכתבתי, ולכן הצמדתי אליה את הדברים האלה. האמת היא שלא צפיתי מאד בעיון בראיון ובכלל לא זכרתי את יתר הדברים שנאמרו בו. ואת זה שציפר הוא ביביסט מושבע כבר שנים אני יודע ואינך צריך לספר לי. אגב, נדמה לי שפעם אפילו הזכרתי את דבריו בהקשר שלילי כאן באייל כשלמעשה הצדיק את הפלישה לקפיטול, ואז אם איני טועה כתבתי שהוא ממש התחרפן1. 1כן. זכרתי נכון. תגובה 730788 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמנט שחסר לך במארג הנקרא בני ציפר הוא כישרון המשחק שלו. ציפר משחק את תפקיד הקויזלינג הבוגד באריסטוקרטיה וחובר אל ה"עם". אני מציע לך לא להאמין לאף מילה שלו. אתה צריך לקרוא איך הוא מתאר את שרה נתניהו כאשה נעימה, משכילה ובעלת טעם אופנתי משובח. ברור שמדובר בפרודיה זדונית על חשבון הקורא. במשחקו זה משקף ציפר את משחק אדוניו, נתניהו. בעצמו נצר אחרון לשרשרת האליטיסטים הרוויזיוניסטים מרחביה היושבים בשורות הראשונות של כנסי "חירות" כאשר מאחוריהם יושבים המוני העם המזרחיים. מי היה שומע על בני ציפר, עורך מדור הספרות של הארץ, אלמלא תפקיד הביביסט שנטל על עצמו. ב-50 השנים האחרונות היו לא מעט אירועים שגרמו לתומכי השמאל הרהורי כפירה ורבים חצו את הקווים. אחד המאורעות, ליתר דיוק ההתפתחויות האלו היה התדלדלות המשאבים של המדיה התקשורתית הבלתי תלוייה והתגברות הצפיפות של מי שמנסים להתקיים ממנה. אחד המפלטים של אנשי התקשורת היא התקשורת המשרתת האלטרנטיבית שהתחזקה מאד (ישראל היום, ערוץ 20, ערוץ 7, מקור ראשון וכאלו) ואנשי תקשורת רבים מצליחים להשלים הכנסה בערוצים האלו. בני ציפר הוא הצבעוני והתיאטרלי שביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי בני ציפר - ככה עושה שופר, ושופר בזוי, יש לומר. הקטע הרלבנטי: "כשנחמה נכנסה לבית החולים, לעבור השתלת ריאה, לאחר שחיכתה שנה ברשימת ההמתנה, עיתונאי אחד מ"הארץ" (בני ציפר, י"ו), התראיין וטען שהיא קיבלה פרוטקציה. אחר כך הוא התנצל. בכל פעם שבדקנו, אמר ריבלין, עקבות הבוץ הובילו אותנו לכתובת אחת. כולכם, ידידיי, מכירים אותה." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |