דוצ

מממ

צ'	יום א', 23/6/2002, 1:22

ראשית, זהו שיר שכתוב בטכניקה טובה. המשורר יודע עברית שזה הרבה מאוד בימינו. גם התבטאותו כאן מוכיחה על צניעות ואיזשהו נקיון כפיים. זה לחלוטין שיר "ראוי", וכל הטענות שנשמעות כאן מעידות עד כמה רחוקה השירה מהמצב.
ואכן זה שיר חסר כל רלבנטיות למה שקורה, לקצב הנוכחי, לתמות הנוכחיות. הוא יכול היה להיכתב גם לפני 50 שנה, הוא יכול היה להיכתב בצרפת.
יש משהו רומנטי בכך מצד אחד ומשהו בעייתי מצד שני. לפי דעתי, ישראל עושה כרגע פשעים איומים, שנצטרך במשך שנים לכפר עליהם, אנו וילדינו הוירטואלים. ואם לא נחשיב את דעתי, שאינני רוצה לכפות אותה על המחבר הזכאי לחשוב אשר הוא יחשוב, בכך זאת קורה כאן בישראל משהו מזעזע.
מדהים איך אפשר לכתוב שירים כאלה בתקופה כזו (או לבחור אותם לדיון). אינני יודע אם להתפלא מכך או לחשוב שמדובר בדבר מה מגונה. האם שיר הוא כמות מילים המחוברים לבתים או שיש לזה קשר למציאות כלשהי?

מממ

74184

עדיגי • בתשובה לצ'

יום א', 23/6/2002, 22:14

זו שאלה שאפשר לשאול אותה על הרבה דברים. למשל לסטודנטים בבצלאל יש נטיה לחתום על עבודותיהם באנגלית, או לעשות סרטי אנימציה דוברי אנגלית, למרות שהם חיים בישראל ושפת האם שלהם היא עברית. מעולם לא הבנתי למה.

צצצ

74427

ברק/ת • בתשובה לצ'

יום ג', 25/6/2002, 14:56

במילים אחרות, אתה מבקש מאנשים להפסיק לחיות, ליצור ולהציג כל דבר שאינו קשור לפוליטיקה ומעורבות פוליטית, עד שהמצב יניח את הדעת מבחינתך. וכנגזרת, אתה קורא "לא רלוונטי" לכל שיר או יצירה אמנותית שאינם עושים זאת, כלומר מוציא מחוץ לגדר 90% מהיצירה הישראלית העכשווית. אם נלך מעט רחוק יותר, אתה מוציא מחוץ לגדר גם כל יצירה "לא רלוונטית" שהיא אינדונזית, סינית, ארגנטינאית... אפשר לעבור כך על רוב מדינות העולם שמצבן קשה או שמתחולל בהן קונפליקט מדיני (האם ארה"ב נכללת?).

צר לי שאני צריכה לצטט מנהיגים ציוניים, אבל נדמה לי שהיה זה מישהו מהם שאמר שצריך גם לזכור על מה אנחנו רוצים להגן. קוראים לזה חיים. ועד כמה שהפוליטיקה היא בתוך החיים, ביום שהחיים יהפכו לפוליטיקה, הם יהיו שווים עוד פחות מאשר היום.

מציאות

74490

אדם • בתשובה לצ'

יום ג', 25/6/2002, 18:54

צ',
מהשורה האחרונה שלך עולה מסקנה מאוד עצובה, שלפיה ה''מציאות'' בעיניך לא יכולה להיות החוייה האישית של האדם, אלא רק מציאות חברתית מסוימת.
אדם יכול להזדעזע מהמצב המדיני ועדיין לחוות ברהיטות חוויות אישיות ולהביע אותם בפני אנשים אחרים.
אגב,לדעתי אם בני-אדם יפסיקו להתעסק בחשיבה וברגשות שלהם הם גם לא יזדעזעו מהתועבה המוסרית שאכן קיימת בישראל בימינו. האנשים ששומעים שצה''ל הרג בטעות כ''כ הרבה אנשים חפים מפשע ונשארים אדישים הם בדיוק אלה שאיבדו את יכולת החשיבה התבונית שלהם, וכל מה שמעסיק אותם הוא שמירת קיומם הפיזי שלהם ושל הקרובים להם.

אדם.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות