בתשובה לDracula, 22/06/21 16:27
ולחדשות הטובות 740024
מסכים בעקרון.

הערות אגב:
- אני לא משוכנע עד כמה האנשים שעובדים בתשוקה למקצוע הם נדירים. רוב בעלי המקצוע שאני פוגש הם כאלה. אם אתה מדבר על פקידים במשרד זו אכן בעיה, אבל גם האינסטלטור, גם הגנן וגם העוזרת בית "שלי" עובדים עם תשוקה למקצוע. בכל מקצוע יש סיפוק של "העבודה נעשתה כהלכה", אפילו בהנהח"ש, אפילו במחסני אמזון. אני מתאר לעצמי שאלו שמתחילים עוד סיבוב של הקרוסלה ביום ראשון הם פשוט כאלה שבחרו בעבודה שלהם לא מתוך תשוקה, ויכול להיות שבעבודה אחרת היתה להם יותר תשוקה.
- מאידך, אני מסכים שההגדרה העצמית של אנשים דרך העבודה שלהם (אופייני לאמריקאים, וכנראה ייצאו את זה למדינות נוספות בהן המדינה ה 51) היא בעייתית.
- אני מכיר את 16 טון בביצוע הזה מ 1955, שהבנתי עכשיו מויקי שגם הוא לא הביצוע המקורי.
ולחדשות הטובות 740034
״רוב בעלי המקצוע שאני פוגש הם כאלה״

זה לא הניסיון שלי עם רוב האנשים בשוק העבודה. הסנטימנט עליו אני מדבר הוא מן המפורסמות ולא אני המצאתי אותו. יש פער עצום בין החזות המקצועית, השירותית והשמחה לעזור של בעל המקצוע, לבין איך שהוא מרגיש באמת בבוקר יום העבודה הראשון בשבוע‏1.

יש גם פער גדול בין אהבה למקצוע (Vocation או Craft) לבין מטחנת הבשר האנושי שהוא שוק העבודה המודרני (The office / the workplace / the factory).
ברור שלאנשים יש תשוקות ותחומי עניין וברור שיש אנשים שמצליחים למצוא (לפעמים) סיפוק במקום העבודה. השאלה היא שאלה של כמויות ואיזונים. אני טוען שרוב האנשים בשוק העבודה מרגישים כלואים במקום העבודה, רוב הזמן, במהלך רוב חייהם הבוגרים. זמנים מודרנים.

______________
1
ולחדשות הטובות 740618
כיפק היי לפיקסר שידעו לתת ביטוי בצורה קולעת לדברים שאמרתי בתגובות למעלה. סרט עם נשמה.

I heard this story about a fish.
He swims up to an older fish and says, “I’m trying to find this thing they call ‘the ocean.'”
“The ocean? the older fish says, “That’s what you’re in right now.”
“This?” says the young fish. “This is water. What I want is the ocean!”

ולחדשות הטובות 740623
והתגובה שקלעה למחשבותי ביוטיוב:
"Nothing like giving an existential crisis to 8 year olds"
ולחדשות הטובות 740626
ראיתי עם בת 9 ודיברתי איתה על הסרט. לא משבר והיא מאוד אהבה את הסרט, אבל כן היו הרהורים ומחשבות (וזה דבר טוב).

היתה לה הצעת יעול שלגמרי צריך לעבוד על להעניק חיי אלמוות לכולם ושהאנשים הדו-מימדיים בסרט פחות נחמדים ממה שהם יכולים להיות.
כשניסיתי להעלות טיעוני נגד על צפיפות אוכלוסין ומשאבים מוגבלים, היא מייד העמידה אותי במקומי, אמרה שאני חושב בקטן מידי ושהיקום מספיק גדול כדי למצוא מקום עבור כולם. ניסיתי, אבל לא היו לי טיעוני נגד מוצלחים אז הרמתי דגל לבן. בשלב הבא של השיחה התחלנו לתכנן את האימפריה הבין-גלקטית של גזע בני האלמוות ולאכול פיצה. אני מתחיל לחשוד שאני מגדל בבית פסיכו-היסטוריונית.
ולחדשות הטובות 740635
בגיל 10 היא תזרוק עליך את המלון של הילברט ואז תדע שבאמת אכלת אותה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים