|
נראה לי שגם מוסר העבודה הפרוטסטנטי הוא תוצאה ולא סיבה (הוא הכלי לחיברות אנשים כדי להתאים למבנה החברתי בו כולם עוסקים בעבודה לשמה ולא הסיבה).
כמובן שאני לא באמת יודע. אין לי שמץ / רק מנחש / יורה באפלה.
נראה לי שמה שבאמת קורה כאן הוא חוסר היכולת שלנו לעבור את שלב האנומליה החברתית אם / כאשר יש פחות צורך בידים עובדות (או בפחות שעות עבודה). אז אנחנו נבהלים ו״מתקנים״ על ידי יצירה בכוח של צורך מדומה בעבודה. אנחנו בשוונג עם מבנה חברתי ישן שפעם באמת היה בו צורך (כי חוסר תעסוקה היתה באמת מובילה לחוסר ואי סיפוק צרכים / צמיחה) אבל שאנחנו לא מצליחים להתנתק ממנו גם כשאין בו יותר צורך.
דומה (עד גבול הגמישות של האנלוגיה) לנטיה שלנו להתנפל על מזון עשיר בקלוריות, גם היום כאשר הנטיה הזאת רק מזיקה לנו.
|
|