בתשובה לDracula, 22/06/21 9:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חולק על שניכם ואנסה לסכם את העמדה שלי. ההבדל המהותי (בעיני) בין עיתונאי שהוא שופר לעיתונאי בעל דעות הוא שהשופר הוא קודם כל בעל דעות ואחר כך עיתונאי, ואילו העיתונאי הוא קודם כל עיתונאי ואחר כך בעל דעות. ז"א, אם השופר יעלה על סקופ שלא תואם את העמדה הפוליטית אותה הוא רוצה לקדם הוא יעלים אותו, להבדיל, אם העיתונאי שאינו שופר יעלה על סקופ שלא תואם את העמדה הפוליטית אותה הוא רוצה לקדם הוא יפרסם אותו. כמובן, שגם עיתונאים הם בני אדם, גם הם מוטים, ולכן גם עיתונאי בעל דעות יאמין יותר לידיעות שתואמות את תפיסת עולמו, ויפקפק יותר בידיעות שסותרות אותה. תחשבו על אוהד כדורגל שרואה נבדל... עיתונאים בתחום הפוליטי חיים מהדלפות. רוב ההדלפות הן מבעלי אינטרסים. רוב בעלי האינטרסים בתחום הפוליטי הם פוליטיקאים. לכן, רוב מה שהפרשנים הפוליטיים מפרסמים זה ספין שפוליטיקאי כלשהו מנסה לקדם. נתניהו לא המציא את זה, וזה לא משהו מיוחד לישראל. יש (הרבה) עיתונאים ימניים שהם שופרות, בגלל שהימין הישראלי העתיק את השיטה מהימין הבריטי והאמריקאי. יש (פחות) עיתונאים "שמאלניים" שהם גם שופרות, מסיבות אידיאולוגיות ("המטרה מקדשת את האמצעים"1 נפוץ יותר בימין הישראלי מאשר בשמאל הלא מרקסיסטי) גם בגלל שהשמאל רחוק ממקורות השלטון, גם בגלל שלשמאל אין בעלי הון שהחליטו להקים עיתון לקדם אידיאולוגיה (אלא להפך, בעלי עיתון עם אידיאולוגיה - בעלי הון שמאלניים שאינם בעלי הון מלכתחילה נוטים להשקיע את הונם במיזמים אחרים). בזמן ההתנתקות, למשל, היו לשרון הרבה שופרות. ההתנתקות עצמה פורסמה כספין לפני ששרון עמד מאחוריה (ואני מניח שכולנו זוכרים את בן כספית חוזר ברדיו מילה במילה על ספין שאמר לו לפני שניה). אמנון אברמוביץ, אמר את זה ממש2. בן דרור ימיני, דוגמא אחרת, היה במשך שנים שופר של "תנועת המרכז"3 אם תרצו... ובכל זאת, אני טוען שיש בימין הרבה עיתנאים שאינם שופרות. זה לא שאין להם אידיאולוגיה, זה לא שהאידיאולוגיה שלהם לא מעוורת אותם לפעמים, זה לא שהם לא טועים, זה לא שהטעויות שלהם לא מביכות לפעמים וחד כיווניות תמיד, זה לא שהם לא חד צדדיים, אבל הם לא שופרות. עמית סגל, לדעתי, הוא אחד מהם. אבא שלו הוא אחר. למעשה, רוב המערכת של מקור ראשון אינה שופר של נתניהו. אני לא חושב שישראל הראל הוא שופר. אני בספק אם קלמן ליברמן הוא שופר (אבל לגביו אני לא בטוח). את ההבדל בין עיתונאים לשופרות אפשר, לדעתי, לראות באופן אמפירי. בהבדל בין ערוץ 20 למקור ראשון. ההבדל בין מי שישקרו במודע ובמכוון למי שלא ישקרו4. ההבדל בין מי שלעולם לא יפרסמו ידיעה שלא תורמת לאינטרס של המחנה שלהם למי שיפרסמו כל ידיעה שראויה לדפוס. ההבדל בין סג"ל לסגל. הראיון של סגל עם בנט, למשל, לא היה משודר בערוץ 205, את ההקלטה של שקד אף שופר לא היה מפרסם. כל הביקורות שידידיה הוסיף כאן לא היו מתפרסמים על ידי שופרות. מהדיון הזה אני שוכנעתי, אמפירית, שאפשר להבדיל ושסגל נופל בצד הנדיר של עיתונאים ימניים שאינם שופרות. 1 או, "בשביל ארץ ישראל מותר לשקר". 2 עמוד 8 3 בחיי, ככה הם הגדירו את עצמם, וככה ימיני מכר אותם למרות שהוא ידע שהם משקרים גם בנוגע למי שהם וגם בנוגע למידע הם האכילו אותו בהם. 4 כן יביאו דברי שקר שהאכילו אותם בלי בדיקה מספקת, אבל יש הבדל וקל לראות אותו. 5 גם אילנה דיין לא היתה משדרת אותו, מסיבות הפוכות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקיטלוגים והקריטריונים, שאתה מציע, נשמעים לי לגמרי סבירים ואני לא מוצא משהו שאני לא מסכים איתו. נראה לי שזה רק עניין של פרשנות של העובדות. איך למשל אתה מסביר את המהירות בה הוא קפץ להכריז שאולמרט עזב את בלפור רק לאחר חודשיים1, אם אתה מניח שהוא לא שופר של נתניהו? למה לו לקפוץ להכריז בביטחון משהו שכל כך קל לבדוק ולגלותו כשקרי/מופרך? להגיד ״אז הוא טעה. קורה לכולם״ לא עוזר לפתור את הדיסונאנס בין ההנחה שהוא לא שופר לבין ההתנהגות שנראת כמו התנהגות של שופר לכל דבר. הרי גם תוכן האמירה (הגנה על התנהגותו של נתניהו על ידי הצבעה על ראש ממשלה קודם) איננה רלבנטית בכלל לעמדות אידיאולוגיות של ימין או של שמאל. בין אם הטענה היתה נכונה ובין אם היתה לא נכונה, זאת היתה טענה ספציפית (שהתברר מאוד מהר כשקרית) שמנסה להגן על התנהגותו של ביבי עצמו. למה שיהיה כל כך דחוף לעיתונאי אידיאולוגי עם דעות ימניות לקפוץ ולהגן על ביבי, אפילו בלי לברר את העובדות (בכוונה או שלא בכוונה)? לי זה נראה ונשמע כמו התנהגות של מישהו שחשוב לו יותר המוניטין שלו כשופר מאשר מישהו שחשוב לו המוניטין שלו כעיתונאי. הלא כך? ____________________ 1 ״למשל השקר ממהדורת שישי האחרונה שאולמרט נשאר שבועות בבלפור״. גילוי נאות - אני מניח שזה מה שקרה רק על פי מה שנטען למעלה. אני לא רואה כמעט אף פעם מהדורות חדשות בטלויזיה ואין לי מושג מה באמת קרה שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. אם התשובה לשאלה המאוד ספציפית הזאת היא מה שרשמת ב-foot note מספר 4: ״כן יביאו דברי שקר שהאכילו אותם בלי בדיקה מספקת, אבל יש הבדל וקל לראות אותו.״ אז אני חוזר בי מהאמירה שאני מסכים עם הקרטריונים. אני בסדר גמור עם מתיחת ההגדרה ״שופר״ גם לעיתונאים מהסוג הזה שמביאים דברי שקר שהאכילו אותם בלי בדיקה מספקת וממהרים להדהד את השקרים הללו לחלל כל פעם שהם מרגישים ש״תוקפים את ביבי״ וצריך לקפוץ להגן על הקורבן הכל כך מסכן הזה. גם אם יש הבדל וקל לראות אותו, אני לא רואה שום סיבה לזכות עיתונאים דמיקולו שכאלה מהתואר שופר. זה תואר שדי קולע למה שהם. אבל זה כבר עניין סמנטי ולא עקרוני מבחינתי. אפשר לכנות קבוצה אחת כשופר ואת הקבוצה השניה כשופר לייט או שופר׳. זה לא נראה לי חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמבחינת ההגדרות, האלמוני מחמיר יותר ממך ב''מהו שופר''. עיתונאי בעל אידיאולוגיה ימנית שיסתיר ידיעות שמאלניות ויקדם ימניות יהיה שופר לשיטת האלמוני, אבל בתפיסה שאתה מציג כאן השופר הוא רק מי שמקדם מסרים ממקור אחר, בלי קשר לאידיאולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי צריך להבדיל בין השופר (שהוא בעצם כלי נגינה חסר מוח שמנגן בו מישהו אחר) לבין הסמוראי שפועל מתוך נאמנות מוחלטת לאדונו (אבל מפעיל שיקול דעת משל עצמו איך ומתי לעשות זאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי את זה וכל מה שאני מוצא זה אנשים בטוויטר שאומרים שהוא אמר את זה. אני לא רוצה לנסות להמציא הסבר בלי לדעת את ההקשר. על פניו זה נשמע לי יותר כמו אוהד כדורגל שאומר שהיה (או לא היה) נבדל לפני (או אחרי) ההחלטה של ה-VAR. "טעויות" לצד שלך זה דבר טבעי שאולי (שוב, תלוי בהקשר) יכול להעיד שהוא עושה עבודה עיתונאית גרועה. בשביל להיות שופר צריך לעשות את זה בכוונה ובמודע (ולא לעשות את ההפך)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו נבלה וזו טריפה. אם זה קו ההגנה שלך על עמית סגל - דיינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושבעים חזרו - לא שופר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעט מדי, מאוחר מדי. הרבה יותר מדי מאוחר. אבל היום זה כבר לא משנה יותר משלג דאשתקד. הלילה היינו באיילון, בצהריים נהיה בירושלים, וכמו שאמרנו כאן כבר - לחץ בכל החזיתות. אנחנו ב-money time. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הביטוי money time בהקשר הזה קצת חוטא למשמעותו. . 2. כעת נראה על פניו שהשמאל/מרכז ניצח את התודעה, אבל אני בספק גדול אם הוא ינצח את המציאות או את הדמוגרפיה או את הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיים הם לא משחק כדורגל. מה זה משנה עכשיו מי ניצח או מי ינצח? רוצה שהילדים שלי יחיו בישראל דמוקרטית במלוא מובן המילה. לא רוצה כנסת שהיא מחוקק "כל יכול". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בסך הכל הכנסתי זאת למסגרת הנכונה, שכן המציאות כאן לא תשתנה כהוא זה בן אם ימונו שופטים שמרנים או ליברלים. 2. אני מאוד לא מרוצה מהעובדה שההמון מהצד האחד מרוצה שהוא 'ניצח'. לא בקיא באיכויות ההמונים, אבל כשההמון מנצח, לשיטתי האלימות נצחה והיום זאת 'אלימות חיובית' ומחר זאת ' אלימות פחות חיובית'. החרדים מבינים את כח ההמון, המתנחלים גם, אבל הימין האחר טרם הביע את כח ההמון שבו אולי שנים. איך הוא אמור מחר 'לנצח'? או שהוא ישתלב עם הקצוות ובכך יש התסברות גבוהה שההמון הפחות 'נחמד' גם יצא לרחובות. מי ינצח אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זאת בדיוק המסגרת הלא נכונה. הבעיה היא לא שופטים שמרנים (שממנים אותם כבר שנים) אלא שופטים פוליטיים, ועם ביטול כל ההגבלות על כוחה של הממשלה. לא רוצים ממשלה כל יכולה גם אם היא ממשלת מרכז/שמאל. 2. ממש לא נכון שהצד המפגין "מרוצה שהוא ניצח". נתגלתה סכנה עצומה לעתיד ילדינו שלא תחלוף אפילו אם החקיקה תעצר כרגע. אנחנו מנסים למנוע את הסכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ואתה צודק בהכל. באמת שאין לי דיעה ברורה בעניין. אבל לדעתי התחושות הן שוב של נצחון/הפסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הגברת השמנה עוד לא שרה, ועדיין קשה לדמיין איך הסיפור יכול להגמר בצורה מתקבלת על הדעת. אולי צד אחד מרגיש שהוא הפסיד. אם כן, זו אכן בעיה. זו בעיה שהצד הזה חי בתודעה של מאבקי-כוח ולא שיתופי פעולה (בעיקר בעניינים כאלה), וזו בעיה פרקטית כי לתחושות כאלה עלולות להיות השלכות בעייתיות בעתיד. אבל אין צד שמרגיש ניצחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לימודי ליבה. לא לעולם חוסן. ההנחה שהילדים של החרדים לנצח יחיו בבועה החרדית היא הנחה חסרת בסיס. המוח האנושי הוא פלסטי וההנחה שאילן היוחסין יקבע לנצח את השיוך הפוליטי איננה מחוברת לטבע האנושי. כל עוד הם יושבים בצד ועוסקים בענייני השטעטל שלהם בבדלנות, זה אולי משהו שאפשר לתחזק לאורך זמן. אבל הם גם מנסים לחדור ולהשתלט על הבועה שלנו? אופס. זהירות! מסוכן! הם מזמינים לעצמם צרות. הריאקציה לדחיפת האף החצופה הזאת מתקרבת לנקודת הרתיחה שלה ועוד יבוא היום שזה יבוא להם בהפתעה בכל הכוח. דרעי לא סתם נבהל והצטרף למצדדים בעצירת החקיקה. אפילו הוא רואה את המבט שלנו בעיניים. ההפגנות שראית בחודשיים האחרונים זה רק ביטוי של זרמי עומק ועוד לא ראיתם כלום. אנחנו מתבשלים פה כבר תקופה. ימשיכו עם ״חוקי חמץ״ ותמיכה בישראל כדיקטטורה? אנחנו נגיב על כך ולא נשב בשקט. יקח זמן לשכנע את הפלורליסטים המאוסים במחנה שלנו, אבל בסוף גם הם יבינו (בזכות ההנהגה של החרדים) שזה צורך השעה. הכפיה החילונית עוד תגיע אליהם ואל מוסדות החינוך שלהם ואת שערי השטעטל אנחנו עוד נעקור מהצירים עם איילי ניגוח שהם העגלות המלאות שלנו. זאת לא הבטחה אלא איום. ימשיכו לדחוף את אפם לאיפה שהוא לא שייך? את הבועה הבדלנית הזאת אנחנו עוד נפוצץ ולעגלה המלאה בשטויות של הילדים שלהם אנחנו עוד נוסיף פרטים מהעולם שההורים שלהם אוסרים עליהם לראות. בהחלט יש להם סיבה להיות חרדים. בעיה דמוגרפית? ברכה דמוגרפית! תודה להם על כל החיילים עבור המחנה הפוליטי שיתמרד בהורים שלהם בעתיד. אל תהיה כל כך בטוח שלנצח כל הדורות הם ימשיכו להצביע ש״ס ואגודה כמו טטלה. למרות כל המפעל שלהם של תכנות בני אדם לדגם אחיד, לילדים שלהם עדיין יש מוח ותנועות פוליטיות מבחוץ עוד עלולות לגלות מתישהו את העובדה השימושית הזאת. ממש שדה פורה ובלתי מנוצל של קולות פוטנציאליים. התינוקות הללו שנישבו עוד יצאו לחופשי. הם לא רוצים שזה יקרה? שיסתגרו בצד בשקט, ילמדו בחיידר ושההנהגה שלהם תפסיק לשחק בחוסר זהירות יהיר שכזה בזנב של הדרקון. 2. אלימות? נופפו כמה דגלים וחסמו קצת צירי תנועה. אלימות עאלק. נשמע לי כמו אוי יוי יוי. כשהפימיליה ואנשי בן גביר יצאו לרחובות בהמוניהם, הם לא ינופפו דגלים, יעסקו ברעיונות, ינופפו שלטים עם ססמאות הומוריסטיות משעשעות ו/או יחסמו פה ושם איזה ציר לרבע שעה. כשהציבור הזה יצא לרחובות הוא יחפש דם, דקירות, שרשראות ואש כי זה אופיו וזו מרכולתו. זה לא מפחיד אף אחד. המשטרה כבר תטפל בהם, מעצרים יבוצעו, כתבי אישום יוגשו וההפגנות הללו של כמה קיצוניים לא ישפיעו על העולם בשום צורה או אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. והייתי מחכה עם החגיגות. אני בכלל לא בטוח שעוצרים את החקיקה (עובדה ש-24 שעות אחרי מפץ גלנט עדיין נתניהו לא אמר כלום בנושא). סיכוי לא קטן שלא יכריז על עצירה (ושנבין - עצירה ממש זה הורדה מהשולחן. חוק שיושב ומחכה לקריאה שנייה ושלישית בכל רגע זו לא עצירה, זה אקדח טעון), ואז אריק יגלה שהשקל בודק את 3.7 ומעלה. עד שלא נכנסים להידברות ארוכה ורחבה על ניסוח חוקה שמבצרת את הדמןקרטיה, אי אפשר לעצור את ההפגנות. האמת - לאור אתמול בערב שהבהיר שבראש הממשלה יושב איש שהוא סכנה ברורה ומיידית לבטחון המדינה, לא ברור דיש פרטנר להידברות כזו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא עוצרים שום חקיקה. מה שהם עושים זה אירגון מחדש של תהליכי החקיקה, כי נפל להם האסימון שהם צריכים לעבוד גם על שיח עם הציבור (כלומר - לפעול לדיכוי דורסני ואלים של המחאה עם צעצועים חדשים כגון המשמר הלאומי) ולא רק לשפר את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות חקיקה (כלומר - להוביל להתנגשות עם בג״צ כדי לשטח אותו לחלוטין עם D9). אסור לעצור את ההפגנות. להיפך. המצב היום (כשבן גביר עומד לקבל מליציה של אזרחים מתנדבים חמושים בנשק חם תחת פיקודו הישיר) הוא מסוכן יותר אפילו משהוא היה אתמול (ואתמול כבר היה מאוד מסוכן). השתלטות על ועדה למינוי שופטים זה רק מתאבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה מה שקרה בפולין. הפגנות הצליחו לבטל חקיקה נגד הפלות, והאיחוד האירופי הכריח את הפולנים להחזיר שופטים שהוצאו לפנסיה. אבל הממשלה בלעה את הצפרדע, המשיכה בדרכה ולאט לאט השיגה את יעדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. המשמר הלאומי הפרטי של בן גביר הוא נושא היום (נושא? לא פחות מאשר פצצת אטום!) ובדיוק כמו במקרה של שר המשפטים לוין המתרועע עם עבריינים, העניין מוזכר בחצי כותרת בעמוד המרכזי, דועך למטה לידיעה צדדית ויעלם מהכותרות בטוח כבר מחר עד שעות הצהריים. מליציות חמושות של אזרחים מתנדבים עם נשק חם בישראל בפיקודו הישיר של כהניסט? בקטנה... פרסומות. לא העתונות ולא מחנה המחאה שמים את כל הדגש על הדבר הכי פסיכי שקרה היום וצריך להרעיד איתו את המדינה. אדישות בלתי מוסברת. קהות חושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחנה המחאה שם על זה הרבה דגש, אם זה מרגיע אותך. הרשתות מתפוצצות על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא מרגיע אותי. אגב, יש לי איזה חוק טבע שעדיין לא מצאתי לו שם ואני עדיין עובד על הניסוח שלו. זה עדיין בבטא. הוא אומר משהו בסגנון של ״אם הולכים מספיק אחורה בשרשרת הסיבה תוצאה של איזה רכיב ממבנה הדיקטטורה שנבנת סביבנו, נגיע לאיזה אידיוט ממפלגת העבודה/מפא״י ההיסטורית שחשב שהוא עושה משהו טקטי/אסטרטגי למען המחנה״. ברשימת הדוגמאות: - תקנות לשעת חרום - העדר חוקה לישראל - ראש ממשלה עד פסק דין חלוט - חוק הבחירה הישירה לראשות ממשלה (כן, זה בוטל, אבל את הנזקים שלו על התודעה של הבוחר מרגישים עד היום) ועוד רשימה של קניות... התוספת החדשה לאוסף הוא הרעיון ההזוי והמסוכן של המשמר הלאומי. תודה עמר בר-לב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |