|
||||
|
||||
התחרות העיקרית ב"ימין" אחרי נתניהו תהיה על מי מוביל את גוש הימין. מי שרואה את עצמו מוביל של מחנה ומפלגה של 30 מנדטים, ישיבה מתחת מתחרה אחר (ועוד אחרי כל מה שאמרו עליו) על הנהגת אותו מחנה היא מעשה מאד מקטין. דוקא עדיף לאותו מתמודד על ראשות הליכוד/ימין להישאר באופוזיציה, למצב את עצמו כמחליף לממשלת האחדות המשוקצת וכזה שישיב עטרה ליושנה. להיות איזה שר מתחת לבנט לשנתיים זה בערך להודות שבנט ראיו להיות מנהיג המחנה יותר ממך. |
|
||||
|
||||
בנט מן הסתם לא באמת יהיה מתמודד אמיתי על ראשות הימין. לא עם פחות מ-3% תמיכה באוכלוסיה הכללית. |
|
||||
|
||||
סקר מאתמול מראה על 7 מנדטים לבנט - וזה בלי אלפי המצביעים של שיקלי, מיינד יו. אחזקה במשרה, ודאי אם אתה מצליח לא להיכשל בה לחלוטין, נוטה להוסיף תמיכה לא מעטה. ראה את בני גנץ שאפילו אחרי שכתש עד דק את המנדטים שלו, הצליח לזקו גו כעוף החול ולחלץ 8 מנדטים שלמים מהמצביעים. |
|
||||
|
||||
אאל''ט ג'ון קיגן ההיסטוריון הצבאי הבריטי קרא לכך אפקט האיש על הסוס. בנט כבר עכשיו בטוח שהוא חניבעל היהודי. מה יהיה בעוד כמה חודשים אם הטנקים של חמאס לא יעלו על הכנסת, מי ידע. |
|
||||
|
||||
חובת ההוכחה עליו. ברור שאם הוא יהיה ראש ממשלה מדהים (בעיני ציבור בוחרי הליכוד) אז הפופולריות שלו תגדל והוא יהווה איום על מי שיעמוד בראש הליכוד. אבל: 1. יש לו רק שנתיים. 2. אם הוא יהיה ראש ממשלה מדהים בעיני בוחרי הליכוד הוא יהיה ראש ממשלה בעייתי בעיני בוחרי העבודה ומר"צ, ואם הוא יהיה ראש ממשלה בעייתי בעיני בורחי העבודה ומר"צ הוא לא יהיה ראש ממשלה. ככה שאני לא רואה איך הוא מצליח להוות איום אלקטורלי על מי שיעמוד בראש הליכוד (מצד שני, אני לא נביא וכו'). |
|
||||
|
||||
למפלגה שלו יש ארבע שנים להיות בממשלה ולספק תוצאות. איילת שקד השיגה הישגים משמעותיים בקדנציה הקודמת שלה בממשלה. בנט צריך להראות הישגים בממשלה ולא רק כראש ממשלה. |
|
||||
|
||||
בהקשר של הדיון הזה (החלפת מפלגות השמאל בליכוד ללא נתניהו במידה ונתניהו יפרוש) ברור שמדובר על השנתיים הקרובות, אולי שלוש, בטח שלא אחרי זה. |
|
||||
|
||||
חדי קרן נדירים פחות מממשלות ישראליות שמוחלפות אחרי 4 שנים. ארבעה חודשים עם הממשלה הזאת יהיה הישג מרשים ומפתיע. 60 קולות אמרו כן ו - 59 הצביעו לא. הממשלה הזאת תהיה יציבה כמו פיל שיכור שמנסה לשמור על שיווי משקל על קורה אולימפית. |
|
||||
|
||||
כזה? |
|
||||
|
||||
כזה! |
|
||||
|
||||
אלה הפקידים. |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שעם גרעון תקציבי של מאות מיליארדי שקלים, עם משרדי ממשלה מורעבים שחיו בלי תקציב אמיתי במשך כשנתיים ועם שורה של "עדיפויות לאומיות" שכולן אינו סובלות דיחוי, מבריאות וחינוך ועד תחבורה ודיור, הסיכויים של הממשלה הזאת להיות פופולארית בציבור אינם גבוהים. אני צופה שהמוקש העיקרי של הממשלה החדשה יהיה התקציב. זה נחמד לשלב ידיים ולשיר "קומבאיה" (ובעברית: אנו באנו ארצה), אבל דווקא בגלל הכוונות הטובות של כל החבר'ה האלה ש"באו לעבוד", המלחמה על משאבים שייאפשרו למפלגות להוכיח את עצמן במשרדיהן תהיה קשה ואכזרית. קיצוץ בתקציבים של שרותי הדת למיניהם היה יכול לעזור במידת מה, אבל עם בנט כראש ממשלה אני לא רואה את זה קורה. אי לכך, הנה לכם הנבואה השבועית לילד (ואני בטוח שלא צריך להזכיר לכם את ההצלחה הפנומנלית שלי בעבר, עם מתאם כמעט מושלם - אמנם שלילי, אבל קרוב לשלמות!): ממשלת בנט-לפיד לא תתרסק בגלל אירועים חיצוניים כמו מלחמה או בגלל חילוקי דעות אידיאולוגיים אלא על צוקי התקציב. |
|
||||
|
||||
מעניין, הממשלה הקודמת, בלי תקציב, עם ממשלה מורעבת ושורה של מחדלים לאומיים ''מבריאות וחינוך ועד תחבורה ודיור'' דוקא זכתה לפופולריות לא קטנה בקרב הציבור שלה. |
|
||||
|
||||
אכן הישג גדול: לרסק את האמון בבית המשפט העליון. מפני שעם כל הרצון הטוב, כמה אימון אפשר לתת בשופטים שמונו ע"י איילת שקד, אפי נווה, נורית קורן ורוברט אילטוב. רק הודות לתיקון סער נמנעה הפיכת הבג"ץ למאורת פריצים בנוסח מפלגת הליכוד וישראל ביתנו. על שקד יש לומר אין תוכה כברה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |