|
||||
|
||||
אקווה שביום מן הימים אתקדם גם בכושר הניסוח שלי: "מה זה קרוב מדי? יותר קרוב מכל שחקני הקבוצה המתגוננת פרט לשניים, שזה בדרך כלל השוער ושחקן אחד רגיל." זוועה. את המשפט המרכזי הייתי צריך לכתוב כך: [יותר קרוב] מ [כל שחקני הקבוצה המתגוננת פרט לשניים]. זה ניסוח איום ונורא, אבל בסופו של דבר הוא מסביר מה זה נבדל. או שלא? בכל מקרה, יש לך טעות קלה, מה שמראה שגם המומחים הגדולים ביותר בכדורגל טועים. בניגוד למה שכתבת, מסירה לא תהיה חוקית אם נמצאים פחות משני שחקנים מתגוננים בין מקבל הבעיטה וקו השער, ואין הבדל בין השוער לבין שחקני השדה. מכאן, שאם כדורגל היה משחק במימד אחד, המצב הבא היה נבדל: [שער](מגן)(התוקף שמקבל את המסירה)(שוער מתגונן)(התוקף שמוסר)(שמונה עשר חוליגנים שרצים אחרי כדור)[שער] |
|
||||
|
||||
אין לי שום מושג מה אמרת בקשר לממד האחד (לא מאוד התעמקתי) אבל אני סומך עליך שבטח זה נכון. חוץ מזה: א. המומחים הגדולים ביותר בכדורגל טועים כל הזמן. ב. אני לא אחד מהם. ג. הניסוח "האיום והנורא" שלך לא מסביר מה זה נבדל1. צ"ל: יותר קרוב מכל שחקני הקבוצה המתגוננת פרט ל*אחד*. נכון, שבניגוד למה שיכול אולי להשתמע מהניסוח שלי, זה לא משנה אם אותו אחד הוא השוער או לא. כלומר אם השוער נמצא מחוץ לשערו, ומאחוריו נמצאים שני שחקנים, אחד של הקבוצה המתגוננת, והשני של הקבוצה התוקפת, מסירה אל שחקן הקבוצה התוקפת תעמיד אותו במצב של נבדל. 1 אני מודה שאני קצת מבולבל כי מה שכתבת אח"כ ("פחות משני מתגוננים...") הוא כן נכון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |