|
||||
|
||||
דבריך כי "יש הרבה בשירת רחל או ביאליק שהוזכרו קודם שהם מעבר לפרשנות הברורה (באמצעותה ניתן לכסות פחות או יותר את רוב שירת רחל ואת כל שירת ביאליק. רחל כותבת על שחפת וכנרת וביאליק כותב על המתח בין עולם היהדות הישן ליהדות המתחדשת - הרפורמיסטים והמשכילים , או על ילדותו הקשה)" שגויים בהחלט. שירתו של ביאליק רחוקה מלהצטמצם למתח בין העולם הישן לחדש ולילדותו. טענות כאלו הן שהופכות את שירתו הנפלאה של ביאליק לדבר סכמטי, מיושן ומשעמם. שירתו הנפלאה והמחוננת של ביאליק עוסקת תמטית בתחומים רבים נוספים: שירי אהבה, שירי טבע, שירים ארספואטיים שאינם על ילדותו הקשה, שירים על עצמו שאינם עוסקים בשבר בין העולם הישן לחדש ועוד ועוד. למעשה שירת הטבע של ביאליק היא אחת מפסגות שירתו לדעתי, לא פחות ואולי יותר משירים לא מעטים העוסקים באותו שבר נורא בין העולמות. |
|
||||
|
||||
אתה לא חולק עלי בכלום, ועוד ציטטת בתחילת דבריך את החלק שבו אני אומר שיש הרבה בשירתם מעבר לפרשנויות הקבועות שנוהגים לייחס להם. בכל אופן, אם זה לא היה ברור עד עכשו, אני מסכים איתך (חוץ מהחלק שאומר ששירת הטבע שלו היא פסגת יצירתו. אני אישית חושב ששירי הילדים. יש איזה ספר, לא זוכר של מי, שנותן פרשנות מרתקת לרוב שירי הילדים של ביאליק. יש כמה דברים מדהימים שמתחבאים בתוך "בערוגת הגינה"...) תסלחו לי על ההשתפכות. בדיוק גמרתי לבכות על איזה קטע טוב בעמוד 332 בספר הטלפונים שלי. אסתי לא צריך לקחת הכל ברצינות. לא הכל שירה. הרוב. (וגם נערים מתבגרים שיושבים מול המחשב ומנסים לחשוב על משהו עמוק זה דבר מקסים לדעתי.). |
|
||||
|
||||
כתבת "יש הרבה בשירת רחל או ביאליק שהוזכרו קודם שהם מעבר לפרשנות הברורה (באמצעותה ניתן לכסות פחות או יותר את רוב שירת רחל ואת כל שירת ביאליק. רחל כותבת על שחפת וכנרת וביאליק כותב על המתח בין עולם היהדות הישן ליהדות המתחדשת - הרפורמיסטים והמשכילים , או על ילדותו הקשה)". משמע: את שירת ביאליק ניתן לכסות באותה הכללה תמטית שהצעת אולם בשירתו, מבחינת עומקה ומסריה אבל לא מבחינת נושאיה, יש עוד. ועל כך אני חולק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |