|
||||
|
||||
מקרה קלאסי של ״הממותה במיטה״. אנחנו רואים שרשרת ארוכה של פוליטיקאים אידיוטים חסרי עמוד שידרה שהגיעו להסכמים עם נתניהו והפכו לגוויות פוליטיות. משום שאנחנו אנשים סבירים ומשום שכולם יודעים את מה שאנחנו יודעים, אנחנו לא מסוגלים לדמיין את הלך החשיבה הלא רציונלי של הפוליטיקאי העתידי שיחליט לעלות על המסלול הזה ואז מגיעים למסקנה שזהו - לא יעלה על הדעת שנתניהו ימצא *עוד* איזה פתי. הבעיה בהנחה הסבירה הזאת שהיא נכשלת להתמודד עם המציאות שפוליטיקאים כן ממשיכים לעלות על המסלול הזה שוב ושוב, למרות שהוא נראה לנו שהוא לא הגיוני. זה כי אנחנו אנשים סבירים במציאות אבסורדית. הרי לא אתמול ולא שלשום התחילה אותה שרשרת הגוויות. את מה שידוע לי ולך היום היה ידוע גם לפוליטיקאי האחרון שעלה על מסלול ההתאבדות הידוע מראש הזה. למה אנחנו מניחים שה-Cycle הזה הסתיים דווקא עכשיו? למה משהו שיש לנו דוגמאות קונקרטיות להתכנות שלו בעבר הופך לפתע פתאום ללא פחות מאשר סימן לזה שזה לא יכול לקרות בעתיד? קצת מוזר, לא? זה בדיוק העניין. ראה כותרת. אין חדש תחת השמש וביבי ימצא כבר את האידיוט התורן שלו (או לפחות ינסה בכל כוחו). אם לא שקד אז מנסור עבאס הוא האידיוט התורן. לדעתי, הסיכוי שלפחות גורם אחד מהקואליציה המוזרה הזאת יעלה בחכה של ביבי ואנחנו הולכים ל-21 יום הוא גבוה למדי. ושוב: מקווה שאני טועה בהערכה שלי. ̶י̶מ̶י̶ם̶ ̶י̶ג̶י̶ד̶ו̶ נדע בעוד כמה שעות. |
|
||||
|
||||
זה בעצם מקרה פרטי של ״הממותה במיטה״ וצריך שם ספציפי גם בשביל זה. התופעה בה האדם הסביר רואה אירוע אבסורדי שחוזר על עצמו שוב ושוב (ושוב) וזה נראה לו פשוט מטורף. מכך אותו אדם סביר מסיק שלא יעלה על הדעת שהאירוע האבסורדי הזה יחזור על עצמו שוב. זה כמו התחושה הזאת של הקהל בקרקס שרואה המון ליצנים יוצאים מתוך רכב פצפון וכל פעם, לפני היציאה של הליצן הבא, מרגישים ש״זהו, אין מצב שיוצא משם עוד אחד״ ואז בכל זאת יוצא עוד אחד ועוד אחד... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |