בתשובה לדב אנשלוביץ, 31/05/21 6:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני קצת מסכים איתך וקצת לא מסכים איתך בקשר למערכון. אני מסכים איתך שהמערכון מציג מצב שבו ישראל מנצלת לרעה את זכר השואה ורגשות האשם של העולם/הגרמנים. אני מסכים איתך שישראל לא באמת עושה את זה בקנה מידה משמעותי שראוי לביקורת1. אני לא חושב שהמערכון בהכרח טוען או מניח שישראל באמת עושה את זה. כדי שהוא יעבוד ויהיה מצחיק (בעיניי הוא מצחיק), מספיק שהאפשרות לעשות את זה עולה על דעתם של ישראלים. בעצם אפילו זה לא נחוץ; מספיק שישראלים מעלים על דעתם לפעמים את ההרהור, שהיה צודק אילו היינו מקבלים פריבילגיות מהגויים/הגרמנים בגלל השואה. או שישראלים מעלים בדעתם שגרמניה/גרמנים בפועל נותנים לישראל פריבילגיות בגלל השואה אפילו בלי שישראל מבקשת (א-פרופו הערת השוליים). ואני חושב שהרהורים כאלה בהחלט קיימים. אלו גם לא הרהורים מגונים במיוחד; אבל הם כן יכולים להיות מביכים קצת. לדעתי המערכון הזה עובד, לפחות עלי, כי הוא לוקח הרהור מודחק ומביך, ומעלה אותו לפני השטח, וכאמור בהגזמה. זאת סאטירה אפילו יותר טובה מסאטירה שמגזימה מעשה פוליטי שכן נעשה. (ומכאן, זה לא אנטישמי, או שאם מתעקשים אז זה אנטישמי אבל כל כך עדין בגינוי שלו ליהודים שאין בו רע של ממש, כשהוא נעשה על-ידי יהודים. אילו היו מעלים אותו גרמנים, גם אז זה לא היה בהכרח אנטישמי, אבל זה היה פוגעני עד צרימה חריפה. אני לא חושב שהיה ראוי לאסור עליו בחוק, אבל עורכים סבירים היו צריכים לפסול אותו בעוון טעם רע מאוד.) 1 אני חושב שיש את מה שנקרא "היחסים המיוחדים" בין גרמניה לישראל, שבו גרמניה נותנת לישראל פריבילגיות, עם השואה ברקע, בלי שישראל מדברת על זה במפורש. אבל בוא נניח לצורך המשך התגובה שזה לא קיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מקבל את העניין הזה של "עולה על דעתם". מוצגת כאן סצנה שמעולם לא היה אצלנו משהו דומה לה, וגם איש מהמשתתפים לא הצליח להביא דוגמה למשהו דומה שקרה בפועל. הצגת מערכון כזה כמוהו כהצהרה: "קורים אצלנו דברים דומים", ואני לא יכול לראות הצהרה כזאת אלא כעלילה. הומור עצמי הוא עניין מאד בריא, וידוע שהיהודים הצטיינו בכך. אבל במערכון זה איני רואה הומור עצמי. זה לא נראה כאילו מחבר המערכון לועג לעצמו, אלא כמישהו שמתבונן באחרים שהם כאילו כאלה, בעוד שהוא עצמו רחוק מכך. בספרות היהודית היו גם דברים כאלה. ידועים הסיפורים של מנדלי מוכר ספרים וגם קצת של שלום עליכם שהייתה בהם ביקורת של מתבונן מהצד בדרך הומוריסטית. אבל כשקיים דבר כזה צריך לשפוט את הביקורת כשלעצמה, אם היא מוצדקת או שאינה מוצדקת. ובמערכון הזה, הביקורת בפרוש לא מוצדקת וכמוה כעלילה. וגם הצגתם של נציגי משלחת ישראל כעלגי לשון, היא תוצאה של התבוננות מעמדה מתנשאת, והיא שקרית. איני חושב שנציגי ישראל לא דוברים אנגלית כיאות, ונראים כך. ניכר שמחבר המערכון מתבונן בהם בבוז מעמדתו המתנשאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בהחלט לא קהל היעד של המערכון הזה. בוא נותיר את זה בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב היקר, למיטב הבנתי המוגבלת, הדיון הזה לא יכול להוביל לשום מקום כי הגבולות הדקים שבין צחוק, טעם רע, וזעזוע הם סובייקטיבים למדי (אם כי לא פעם הם ניחנים במנה גדושה של צביעות ונאמנות שבטית). שלעצמי, מצאתי את המערכון הזה מצחיק מאוד לתקופתו, את הסיפור שזכה פעם בתחרות הסיפורים של ״הארץ״1 מזעזע, ואת הפרודיה ההולנדית על נטע ברזילי טעם רע. אבל אני מבין שזה לא מחייב אף אחד חוץ ממני. ___ 1. נדמה לי שהזכרתי את זה כאן - סיפור גרפי למדי על חיילת לשעבר שלא רוצה ילדים כי ראתה את המפקד האכזר שלה קורע/רוצח עובר מבטנה של פלסטינאית כורעת ללדת במחסום. הסיפור הזה היה אחד הסיבות לכך שהפסקתי לקרוא את העיתון הדוחה הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכון הזה לא הצחיק אותי גם בפעם הראשונה שראיתיו, ועורר בי את כל רגשות הדחייה כפי שתיארתי. אבל מבין מכרי לא מצאתי אחד שזה לא הצחיק אותו. אולי הדיון הזה יוביל לכך שאנשים בכל זאת ינסו לבחון אותו מזווית ראיה קצת אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע חשבתי שאולי הדיון הזה יוביל לכך שאתה תנסה לבחון את המערכון "מזווית ראיה קצת אחרת". הצחקתי אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק למעני לא משתלם לקיים דיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לומר שבתור מי שהדריך במשך שנים תיירים ישראלים בגרמניה, נתקלתי בהלך רוח הדומה למה שמוצג במערכון לא פעם ולא פעמיים. הכוונה לתיירים ישראליים שדורשים הטבות מפליגות ו/או פטור מעונש על עבירות על החוק (העברת חפצים אסורים במכס, עישון במקומות אסורים וכד'), וכשהם לא מקבלים זאת מכנים את הפקידים הגרמניים 'נאצים', מדמים אותם לפושעים נאצים או משתמשים ברטוריקה המזכירה את השואה ("הוא רק מילא פקודות"). יש בהחלט סוג של ישראלים שחושבים שבגלל השואה מגיע להם יחס מיוחד בגרמניה, עד כדי כך שהם מרשים לעצם לעשות מה שהם רוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי זאת, וצר לי לשמוע זאת, כמו שצר לי על מה שמספרים (ואיני מאמין למשמע אזניי) בקשר לגניבת מגבות מבתי מלון וכדומה. אבל כפי שרואים במערכון, הכוונה בו לא לישראלי כפרט אלא אלא לפעולות נציגי ישראל הרשמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסכם בכך שאתה מתיחס אל מערכון סאטירי כאל משהו שאתה רואה במהדורת חדשות או סרט דוקו ושאתה לא מבין את המדיום. באותו אופן אפשר להסיק מבעלי החיים המתפוצצים או מהנגינה על עכברים של מונטי פייטון, שהחבורה הבריטית שנאה בעלי חיים. לא פלא שתמיד מת להם התוכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד יעשה את הסיכומים שלו, ואלה יחייבו רק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בממשלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |