|
||||
|
||||
זה מסמך חשוב שלא טרחתי להציץ בו עד עכשיו. במבט ראשון הוא מאשר את התאוריה הקולוניאליסטית של ארז. קולוניאליזם (לאו דוקא אירופאי. ארה"ב, יפן וסין) המסתייע במהגרים לא ילידים (ע"ע הוואי, דרא"פ). עיון מעמיק יותר מגלה שהמסמך מסתמך על 14 העקרונות של וילסון מ-1918, שעסקו בזכות ההגדרה העצמית של העמים והיו בעצם פירוקו של הקולוניאליזם. |
|
||||
|
||||
למעשה מדובר בפאזה האחרונה של הקולוניאליזם. הקולוניאליזם מבסס את המשך קיומו כמסגרת להכשרת הלאומים הנתינים לקראת ריבונות לאומית מלאה. המסמך גם חושף שהבעיה של א"י אינה הקולוניאליזם של ארז אלא היותה מושא הסכסוך בין שני לאומים. האנלוגיה עם האפרטהייד יותר חזקה. ומה שאני לומד מכאן הוא עד כמה החמיר שלטון הימין את מצב הציונות. הציונות החלה כתנועה שדגלה בשיוויון אזרחי והולכת ונסחפת בכיוון של אפרטהייד. נדמה לי, שנכון להיום, הפיתרון התאורטי היחידי המתקבל על הדעת הוא כיבוד הריבונות הלאומית הפלשתינית באוטונומיות שלהם, תוך שמירת זכות הווטו של ישראל על השלטון הפלשתיני הנבחר. בעבור הזכות הזו ישראל צריכה לשלם בדם ונראה שזה מחיר שישראל לא יכולה/מוכנה כרגע לשלם. |
|
||||
|
||||
זה מסמך מאוד חשוב מבחינת המשפט הבינלאומי ומבחינת זכותנו הטבעית וההיסטורית. מוזר שהוא נדחק לשולי ההיסטוריה. מעניין אם מלמדים עליו בשיעורי היסטוריה או אזרחות. |
|
||||
|
||||
שים לב לסעיפי העליה והקרקעות. הם מאירים את הספר הלבן של פאספילד [ויקיפדיה] ואיגרת מקדונלד [ויקיפדיה], ואת הספר הלבן של מקדונלד [ויקיפדיה] באור ההיסטורי המתאים. נראה לי שחבר הלאומים, ובעיקר הבריטים שקיבלו את המנדט, לא העלו על דעתם שבקרב הערבים בפלסטינה תקום תנועה לאומית רצינית (שניצניה כתנועת נגד לתנועה הציונית עוד לפני מלח"ע I, אבל התחזקה בעקבות הצהרת בלפור וכתב המנדט). |
|
||||
|
||||
אני למדתי בתיכון על הועידה והמסמך, אבל עכש''ז באופן שטחי למדי, בלי להתעכב על משמעותו המדינית, אם היא קיימת. במליון השנים שחלפו מאז נוספו עוד אי אלה אירועים לחומר הלימוד, כך שייתכן שהועידה ההיא נדחקה ונמחקה. מאחר שזה היה מזמן, אולי אני מבלבל בין ועידת סן-רמו לפסטיבל ונציה. או משהו. |
|
||||
|
||||
אכן, אם זכרוני אינו מטעני זה חלק מתכנית הלימוד. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שזה היה בחומר (סביבות 1989) כי הרווחתי כמה נקודות אצל המורה ומבטים משתאים משאר הכיתה כי ידעתי לענות על שאלת הטריוויה שלו, במה עוד התפרסמה סן רמו. |
|
||||
|
||||
בפסטיבל ונציה! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |