 |
ל''עמך'' של האוכלוסיה אין את הכלים לעמוד על מצבו ולנסח את הדרך לשינוי ולשיפור. לכן משטרי כיבוש תמיד העדיפו לעודד את החלק המפגר ביותר של האוכלוסיה בתור המנהיגות ה''אותנטית'' של העם, שתגרום לפחות בעיות. רואים זאת גם לגבי האוכלוסיה הערבית-ישראלית - דווקא בדור שיש בו יותר אקדמאים יש נטייה גדולה יותר להקצנה.
לגבי מרקס, הוא עסק בשאלות חברתיות וכלכליות בלבד, והתעלם משיקולים לאומיים, מה שכיום הסתבר כטעות. (זו הייתה גם טעותה של תנועת העבודה בימי היישוב, שחשבה שההסתה הלאומנית כנגד הציונות באה מהאפנדים העשירים, ואילו הפלאחים תומכים בפועלים הציוניים על סמך זהות אינטרסים מעמדית. בפועל האפנדים היו מתונים יותר בגלל הרווחים שהפיקו מהציונות והפלאחים היו לאומנים יותר. ז'בוטינסקי היה דווקא זה שראה את הדברים נכוחה.)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש