 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברק הוא רק ראש ממשלה נוסף בסדרה של ראשי ממשלות הזוקפים לזכותם הישג גדול אחד בתפקידם, וכשלון קולוסאלי בכל עניין אחר. החל מיצחק רבין בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, אשר הביא לחתימת הסכמי הביניים, יחד עם הדרדרות כלכלית, התפשטות השחיתות הציבורית וראשית עליית המפלגות הדתיות כגורם מכריע במערכת הפוליטית, מנחם בגין שהביא לנו את השלום עם מצרים ביחד עם ההיפר-אינפלציה והמלחמה בלבנון, יצחק שמיר, שמדיניות השב ואל תעשה שלו הייתה במקרה הדבר הנכון בעת מלחמת המפרץ, ביבי נתניהו שבתקופתו החלה הירידה בטרור, אך השחיתות הפוליטית והציבורית הגיעו לשיאים חדשים, הכלכלה הדרדרה שוב, והונחו היסודות למשבר החוקתי העומד לפרוץ במלוא חומרתו בקרוב מאוד, כאשר ראש הממשלה מתהדר בהישגו היחיד עד כה - סיום ההסתבכות בלבנון, ובינתיים נכשל במטרות האחרות אשר הציב לעצמו. יוצאי דופן: שמעון פרס בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה, עם הנסיגה מרוב השטח שנכבש בלבנון ב-1982, עצירת האינפלציה ושיקום המשק, וללא כשלונות מהדהדים, יצחק רבין בקדנציה השניה שלו כראש הממשלה עם הסכמי אוסלו, הצמיחה הכלכלית ושינוי סדרי העדיפויות במשק, והנסיון הכן להגיע להסכם עם סוריה, והקדנציה השניה של שמעון פרס כראש הממשלה לאחר רצח רבין, שהייתה קצרה מדי כדי להטביע חותם כלשהו (אם כי אני בטוח שיהיה מי שיציין את גל הטרור שפרץ במהלך כהונתו). היו כנים עם עצמכם: האם הסכמי הביניים היו נחתמים ב-1974 לו ראש הממשלה לא היה רבין? האם אישיותו ומנהיגותו של מנחם בגין היו הגורם המכריע שהוביל לשיחות השלום עם מצרים? האם רק חוכמתו המדינית של יצחק שמיר הובילה להבלגת ישראל במלחמת המפרץ ששימרה את הקואליציה נגד עירק? האם באמת ביבי הוא האיש שעצר את גל הטרור? האם ברק הוא האיש שהראה לנו את האור והבין את האבסורד שבשהייתנו בלבנון? או שהמציאות הייתה חזקה מהם? לחלק מהשאלות האלה תשובות ברורות למדי, שאלות אחרות יכולות לעורר ויכוחים סוערים (ולא כל השאלות האלה רטוריות...) אם נוסיף לרשימה הנ"ל את גולדה מאיר, שהמיטה אסון על המדינה ללא כל פעולה חיובית כראש הממשלה, נראה כי למעלה משלושים שנה ((פרט לשתי הפסקות שאורכן יחד כחמש שנים מתנהלת המדינה כספינה ללא קברניט, כעדר ללא רועה, ללא מנהיגות המתווה את הדרך, ללא חזון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדחף השבטי, הדחף הטבעי למצוא בטחון בבית מסוים, מניע אותנו לרוץ ולהעמד תמיד על הגבעה "שלנו", מתחת לדגל "שלנו", ולהביט לצדדים על שאר קופי השבט, ולדעת לתזמן את הקיפוץ ושאגות הבוז כלפי הקבוצה השניה, שתעשה את אשר תעשה. באופן טבעי כך אנו גם שופטים את מנהיגנו בד' אמותינו, לשבט או לחסד. זה נכון למסעודה משדרות וזה נכון לדר' ליכטיג-בר-זוהר. הרי כולנו אנשים. גם אני צפתי בזרם הפוליטי שלי, אלא שהוא הוביל למערבולת שזרקה אותי אל החוף. עכשיו אני נוטה יותר ויותר לראות את הכנסת כשבט בבונים גם יחד. "נרקומני ציבור", כדברי מאיר אריאל ז"ל. כשמביטים מקרוב את עיסת הפולוטיקה, במטריקס הרפש צפים בעיקר חרצפים אך פה ושם גם אנשים שלקחו נשימה ארוכה מאוד. מאוד. וקפצו פנימה. לא כדי לשחק בקקה, אלא כדי להגשים חזון, יהיה אשר יהיה. אהוד ברק הוא בהחלט אחד מהם, ועולה הוא בהרבה על טובים אחרים שראיתי ביימי חלדי (נו טוב, את בגין למשל לא ראיתי, כי נגמלתי מהיניקה לא מזמן), אבל עולה הוא לדעתי גם על המיתוס של רבין ז"ל, למשל. גם אני קמצתי שפתיים שהושיט יד לכיסו ונתן לש"ס, וגם כששמעתי שמדברים שמה (בקמפ-דייויד) על ירושים. גם אני, כמו רבים, קמתי בבוקר שאחרי, מפוכח מול פני המציאות. וככה זה, המציאות הקשה עדיין מעמידה אותנו בתחרויות של כאב, מסוגים שונים לפעמים מאלו שיהודה עמיחי כתב עליהם. ומהצד השני של הנקיק הנפער בארץ - אלו שעומדים ולא מאמינים שככה יעשה. שקיקת כל העם כשקיקתם, אך המחצית שמעבר למדה לפתוח את העניים ולדעת להתחשב גם במציאות כדי להגשים את החלום. ולו חלק ממנו. והאדם שמוצב בתווך, בתהום שבין שני המצוקים, והוא מושך מכאן ומושך מכאן - כמו שמשון הגיבור הוא. זהו נפיל אמיתי, וזהו אהוד ברק. ואנו הציפורים הקטנות - קורה שקשה לנו לקפץ מעל השיח הקטן שמסתיר לנו את האופק. גם אני הייתי כזה. גם אם לקח לי קצת זמן להבין את החזון וכיצד יתגשם, הרי שאני סומך על ברק, למשל, יותר מאשר על דעתי הפוחזת. לפני היציאה מלבנון הייתי נגדה. גם נגד הכניעה לש"ס (שהייתה ש"ג מושחת שאמנם בגד בדרך לפיסגה). גם נגד הפיסגה. גם נגד הצעת הפשרה בירושלים. חוץ מש"ס, הרי כל הצעדים הוכיחו את עצמם, והובילו לשיפור מצבה של ישראל! איני רוצה להישמע כפאשיסט, ואני בעד השיטה הדמוקרטית באין משהו יותר טוב, ובודאי באין נפילים על הבמה. אם זאת, מתברר (לצערנו), ששבט הקופים מנהל את צעדיו לא טוב בהרבה מעדר של כבשים. טוב שכרגע אנו מונהגים ע"י ברק, איש חזון וכישורים. רע שהוא שרוי בסביבה פולטית רעילה (כנסת בלי רוב מלכתחילה, עסקנים ושאר מרעין בישין). בבחירות הבאות - אצביע לברק. לכנסת - ?? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |