בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/05/21 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רביב דרוקר דן בסוגייה: https://www.themarker.com/misc/themarkersmartphoneapp... (הקישור פתוח) נקודות מעניינות: 1. שרי הקבינט שהתכנסו ביום שני 10.5 ידעו שחמאס עומד לשגר טילים על ירושלים. הציבור לא ידע. 2. אמ"ן טען בתדרוך יוצא דופן, שהצבא העביר התרעות במשך חודש שלם שהמצב נפיץ, צריך רק גפרור; הרמטכ"ל ביטל ביקור חשוב בארה"ב, והצבא התחנן למשטרה שתבטל את מצעד הדגלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שדרוקר כתב ששרי הקבינט ידעו, איני חושב שמישהו ידע. אי אפשר לדעת דברים כאלה. אפשר רק להעריך שקיימת אפשרות כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הכתבה "ארבעה ימים לאחר מכן היה ראש אמ"ן יכול להגיד לכתבים, שהוא העביר התרעה לדרג המדיני על הירי". כלומר לכל הפחות אמ"ן הודיעו לקבינט שהחמאס מתכוון לבצע ירי. למה אי אפשר לדעת? אם יש מכשיר האזנה בלשכה של סינוואר ושומעים אותו בקולו מורה לבצע ירי על ירושלים בשעה מסוימת, או מישהו מהעוזרים של סינוואר הוא מקור מודיעיני של אמ"ן שמדווח על התוכנית, אז אפשר לדעת. תמיד יכול להיות שהכוונה לא תצא אל הפועל בגלל תקלה טכנית, סיכול של צה"ל או כוח עליון (המחבל שהלך להפעיל קיבל התקף לב בדרך), אבל בהחלט אני מאמין שיש מצבים שבהם יודעים על דברים כאלה וייתכן שגם הפעם זה היה המקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דבק בדעתי שאפשר לדעת לבטח רק אחרי שהטיל הראשון נורה, ולא רק בגלל תקלה טכנית. אני יכול לחשוב גם על סיבות אחרות. התייחסתי לעניין הזה בסעיף 2 של תגובה 737760 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבאת שום דבר שיתמוך בדעתך. זה שחמאס צובר רקטות על מנת להשתמש בהן רק מחליש את הטיעון שלך. כי ברור שישתמש וצריך רק להגיד מתי. אז אם המודיעין אומר "עכשיו" ברור שאין לו 100% הצלחה, אבל בכל זאת אפשר להניח שהוא יודע מה הוא אומר, אחרת בשביל מה הוא קיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הוא קיים רק בשביל דברים שאינם זה. לו הייתי הדרג המדיני לא הייתי שואל אותו בכלל מתי החמס מתכוון לפתוח בירי, כי אני לא חושב שהוא יודע זאת יותר טוב מאחרים. לעומת זה הייתי מאד שמח לו היה בידיו מידע כמו היכן נמצאים כל המשגרים של החמס, כדי שאפשר יהיה לפתור את בעיית הירי על העורף בחצי שעה. יש איזה סיפור שנחרט היטב בזיכרוני, שקשור במהומות מנהרת הכותל. סדר הדברים היה כך: אני צפיתי בעיני ושמעתי באזני את דבריו של עמי איילון שהיה אז ראש השב"כ, בראיון בטלוויזיה, והוא סיפר שנתן הערכה לפיה אם יינתן לערבים לבנות את המסגד באורוות שלמה, הם יאפשרו לפתוח את מנהרת הכותל ללא אלימות. כשפרצה בכל זאת אלימות הוטחה בנתניהו ביקורת כבדה גם בעיתונות ובמיוחד מיוסי שריד לפיה לא נשמע לגורמי המודיעין שהעריכו שתהיה אלימות אם תיפתח מנהרת הכותל. היות שכאמור שמעתי באזני דברים שסותרים ביקורת זו, ציפיתי מעמי איילון שיקום וישקיט את המבקרים ויאמר שדבריהם שקר. אבל עמי איילון ישב בשקט ולא אמר שום דבר. מאוחר יותר נתניהו הציג מסמכים שבהם הוכיח שהמודיעין נתן הערכה שגוייה. תוצאות ההצגה הזאת הייתה הפסקת הביקורת על אי הקשבה לגורמי המודיעין, והחלפתה בביקורת על כך שהציג מסמכים סודיים. . . זו דוגמה יחידה לכך שגורמי מודיעין מנסים להיות מה שהם לא. הדוגמה הכי ידועה היא ה"סבירות הנמוכה" טרם מלחמת יום הכיפורים, שקבלתה על ידי הדרג המדיני הביאה אסון. בכלל לא היה צריך לשאול אותם על כוונות. היה רק צריך לשאול אותם תוך כמה זמן האויב יכול לפלוש, ולהיערך בהתאם. סאדאת היה יכול לבנות את הכול כתרגיל ולהחליט דקה לפני הפלישה להפוך את התרגיל למלחמה. הוא היה שליט יחיד. וזה גם המבנה הפנימי בחמס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ניקח באמת את מלחמת יום הכיפורים. אני מבין שלדעתך לא היה צורך לשאול על כוונות, אבל האם אתה חושב שגם את המידע ממרוואן לא היה צורך להביא בפני הממשלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר היה להביא את המידע ממרואן. אינפורמציה לא מזיקה אף פעם. לגבי מסקנה מהמידע, האם דיין שהיה אז שר ביטחון פחות מוסמך להעריך מראש אמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי ההתרשמות מאמינותו של מרואן? מה לגבי היעילות של האמצעים המיוחדים? אני חושב שלשר הביטחון פשוט אין את הכלים שיש לראש אמ"ן כדי לשקלל את כל הנתונים, לנתח אותם ולהסיק מסקנות: הרבה מומחים. אני כמובן מסכים שהסמכות צריכה להיות של שר הביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה. וראינו לאן אנו מגיעים כשאנו מאמינים ב"ליכאורה" הזה. הרי גולדה אמרה: "מה אתם רוצים ממני. אני לא מומחית. זה מה שאמרו המומחים". יש עניינים שאין להם מומחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שאני לא מדבר על המומחיות של ראש אמ''ן עצמו, אלא של מערכת שלמה שהוא מפעיל. יש שם המון עבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב על הדוגמה שנתתי קודם על מה שהיה יכול להיות לפני שהמצרים תקפו במלחמת יום הכיפורים. סאדאת אומר לרמטכל: הכן את הצבא למצב שבו יוכל להתחיל במלחמה, אבל אל תתחיל בטרם תקבל פקודה ישירה ממני. וסאדאת בעצמו מתלבט כי במידה רבה מדובר בהימור. ואחרי שהתלבט והתלבט, הוא פונה לרמטכ"ל ואומר: בטל הכל. או החל במערכה. איך "מערכת שלימה" יכולה לדעת מה יחליט סאדאת? הרי המערכת לא מכילה סנסורים בתוך מוחו של סאדאת, שיודעים עוד יותר טוב מסדאת עצמו מה יחליט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה היא לא יכולה לקרוא את המחשבות של סאדאת. אבל אם היא מיירטת את ההוראה הישירה להתחיל מחר בערב, יומינט או סיגינט, היא יכולה להעריך טוב יותר ממשה דיין אם ההוראה שיורטה היא אמיתית או ניסיון הטעייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שיהיה לי משהו להוסיף על מה שאמרתי, אבל מה זה יומינט ומה זה סיגינט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יומינט זה מודיעין אנושי, כמו מרוואן, וסיגינט זה מודיעין של איסוף אותות, כמו האמצעים המיוחדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מגיע כמובן מ-SIGnal INTeligence ו-HUMen INTeligence. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או מזהה פינוי של משפחות היועצים הסובייטים, מה שזוהה. מלחמה היא לא רק מתן פקודה. יש הרבה צעדים. יש להם עלויות (ולו רק טלטול משפחות היועצים הסובייטים כדי לגרום לישראל לגייס מילואים סתם). הצעדים לא ננקטים סתם. חלק מצער נוסף, שבלי קשר לרמת הביטחון בפריצת מלחמה, יש צעדים שישראל יכלה לעשות מראש כדי להיות מוכנה יותר בלי עלות גבוהה. היה אפשר להודיע על החשש לשטח. היה אפשר לפתוח את הימ״חים ולגלות שהם ריקים (ואז לשקול אם למלא או לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אינפורמציה לא מזיקה אף פעם. ברור שאינפורמציה יכולה להטעות בדיוק כמו שמסקנות יכולות להטעות. הרי במלחמת יום כיפור היתה הטעייה והמצרים ריכזו את הכוחות במסגרת תרגיל צליחה "תחריר 41". אבל למעשה זה היה כיסוי למתקפה אמיתית. אם שר הבטחון או הממשלה מסוגלת להתמודד עם מידע, אז היא מסוגלת להתמודד עם הערכות (שהם עוד סוג של מידע). אין סיבה טובה להסתיר אותן. --- והנה ערך קצר ומעניין על מחלקת בקרה בחמ"ן. מתוך ויקיפדיה. מחלקת הבקרה היא מחלקה קטנה1 באגף המודיעין בצה"ל. תפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין ואת תוצריו בגישה מקצועית ביקורתית לרבות פונקציית "פרקליט השטן" או ה"איפכא מסתברא"2 (מארמית: ההפך מסתבר), כלומר לבדוק דווקא את האפשרויות הנראות בלתי סבירות, לנסות ולערער על הערכות מקובלות בחטיבת המחקר ולהציע הערכות נוגדות3. המחלקה מוכוונת מקצועית על ידי חטיבת המחקר אך פועלת כגוף עצמאי באגף המודיעין כדי לשמר את החופש להציג כל הערכה ובקרה. מחלקת הבקרה הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים במסגרת יישום הלקחים בעקבות המלצות ועדת אגרנט. ראש המחלקה הוא קצין בדרגת אלוף-משנה, הכפוף ישירות לראש אגף המודיעין, ולא לראש חטיבת המחקר. בעבר מילאו תפקיד זה, בין השאר, יעקב עמידרור ועמוס גלעד1. ראש המחלקה, אל"ם רני, אמר בשנת 2008 בתשובה לשאלה האם היו מקרים שהערכת "איפכא מסתברא" התגלתה כנכונה: אין לזה הרבה דוגמאות, כי אחרי הכל מדובר בחיל מקצועי עם כוח האדם האיכותי ביותר. אבל כן, הנסיגה מלבנון למשל. התחזיות המודיעיניות דיברו על גוג ומגוג בצפון, והמחלקה אמרה שהחזבאללה דווקא יהיה רגוע וישמור על שקט, מה שהתגלה כנכון ברוב התקופה שעד 2006.4 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |