 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. כדוברי השפה אנחנו לובשים שני כובעים: 1. כדוברים - אנחנו מנסים להעביר רעיון לצד השני. 2. כמאזינים - אנחנו מנסים להבין את הרעיון שהצד השני (הדובר) מנסה להעביר. כשאנחנו לובשים את הכובע של הדובר יש לנו הרבה אפשרויות, הרי כל רעיון אפשר לבטא ביותר מצורה אחת, והבחירה באיזה צורה לעשות את זה, באיזה סדר, איזה משלב או איזה מילים היא בחירה בעלת משמעות צדדית לרעיון עצמו ובעלות משמעות רבה לדרך בה המאזין יבין אותנו. כשאנחנו לובשים את הכובע של הדובר אז זה בהחלט לגיטימי ומקובל לנסות להשפיע על השפה ולנסות להוריד את הפופולריות של מילים שאנחנו לא אוהבים (למשל). ובסופו של דבר, כשמספר מספיק גדול של הדוברים יחליט שלמילה X יש משמעות אחת ולא אחרת, זאת באמת תהיה משמעותה, וזאת הדרך לשנות את השפה. אבל, כשאנחנו לובשים את הכובע של המאזינים, אין לנו את הפריבילגיה הזאת. התפקיד שלנו הוא רק להבין את הדובר ולא לתקן אותו (ז"א, אחרי שהבנו, אפשר לנסות לתקן אותו על עצם הרעיון, או על הדרך בה הוא בחר להעביר אותו, אבל זה נראה לי לא רלוונטי לדיון הזה). כשאני מנסה לתת הגדרה למילה אני לובש את הכובע של המאזין, ולכן אני שואל את עצמי, איזה רעיון מי שמשתמש במילה רוצה להעביר לי, ולא איך ראוי היה להעביר את הרעיון בצורה אחרת. הדרך של המאזין להשפיע על השפה היא או להפוך לדובר ולקבל השפעה מספיקה או לנדנד לדוברים האחרים עד שישנו את דעתם. אם וכשנדב יצליח לשכנע את שאר דורי העברית לשנות את ההגדרה, ההגדרה תשתנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתעלק על ההודעה הזאת כדי לפרוק משהו שמעצבן אותי. ביטויים מסויימים זוכים, מדי פעם, להפוך לפופולאריים במידה שאי אפשר לצלוח יותר משתי דקות אקטואליה בלי להיתקל בהם. לא מזמן זה היה "לגמרי" כמילת הסכמה ("אתה עדיין מתלבט בשאלת הפצצת סכר אסואן? לגמרי!"), משהו שהתחיל למיטב ידיעתי אצל שדרני ופרשני ספורט וגלש משם למדיה באופן כללי, אחריו הופיעה הפסוקית המעצבנת "דבר זה או אחר" על שלל הטיותיו ("נשטח את עזה בדרכים כאלה ואחרות") ולאחרונה המלל שמטריף עלי את דעתי הוא "צריך לומר", "יש להגיד" והוואריאנטים שלהם ("כן, תמר, שתי נפילות, בשטחים פתוחים יש לומר "). למפגע האחרון הזה התייחס גם אלון עידן מהארץ במוסף האחרון, מה שגורם לי להרגיש קצת פחות כמו ההוא שכולם מסביבו הופכים לזומבים והוא היחיד שמודע לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי תמיד מצחיק "אין צורך לומר". אם אין צורך אז למה אמרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השימוש במילה "לסכל" במשמעות של "לחסל"/"להרוג" קיבל תנופה אדירה. זה מן הסתם תוצאה של השימוש בביטוי "סיכול ממוקד", שפירושו המקורי היה, אני מאמין, "סיכול ממוקד של תכניות טרור". לא מזמן נתקלתי כאן ב"לצמצם" במשמעות של "להתקרב", במקום הביטוי המלא "לצמצם טווח". ("מיד צמצמתי למקום, הבנתי שמדובר באירוע חריג...") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם "לנטרל" הפך ללשון שגורה במובן הקטלני1. 1 שאם יורשה לי לציין, הוא אחד האקטים הפחות נייטרליים שיכול לבצע בן-אנוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמקפידים להשתמש ב„נטרול״ במובן של נטרול איום, גם אם באגרסיביות יתר. כלומר: אפשר להיות בניוטרל בלי להיות בר מינן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה שמעתי מספר פעמים כי ''המפגע נוטרל'' ולא ראו צורך אפילו להוסיף ולציין האם הוא בר-מינן או לא - כנראה כי זה כל כך ברור. זה מה שצרם באוזניי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גם כש''מסכלים'' אדם ולא ארוע זה נשמע רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לשכל 1 יכול לעבוד. אם לא עובד בשכל אז השכל יבוא. 1 שכול |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באסוציאציה פרועה, כששמעתי את פרוייקטור הקורונה מספר על התוכנית לשלוח אחיות עם מזרקים לבתיהם של סרבני החיסון חשבתי ששמו של המבצע צריך להיות ''חיסון ממוקד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאשר אומרים ש"המחבל נוטרל" יודעי ח"ן מבינים שהוא נהרג, האחרים צריכים לנחש שאם לא אמרו אחרת הבחור כבר מבלה עם כמה בתולות. מילון אקטואלי: לוחם שנהרג בפעילות מבצעית הוא "ילד שנרצח", ונער ערבי בן 17 שנהרג הוא "מחבל שנוטרל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם יוסי קורא ynet. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטרול יכול להיות הריגה, אבל לא בהכרח. לדוגמה: פיגוע דריסה בחווארה שבשומרון, המחבל נוטרל: „כוח צה"ל פתח בתגובה בנוהל מעצר חשוד שכלל ירי לאוויר ועצר את המחבל החשוד בניסיון הפיגוע, שהועבר להמשך חקירת כוחות הביטחון.״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל באמת צריך לפענח רמזים כדי לקרוא את הידיעה המקורית. להשוואה, ידיעה בהארץ. בכותרת: הדוקר נורה. בכותרת המשנה: הדוקר במצב קשה. בגוף הידיעה מסופר שהוא נסרק על ידי חבלן והועבר לטיפול בבית חולים. בידיעה של ynet הפרטים הללו מופיעים בעיקרם, אך בצורה מבולבלת. נמסר שהוא נסרק על ידי חבלן (למה? לפי ההקשר נראה שהוא נסרק לפני הדקירה) ויש תמונה שלו על אלונקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיעבד הסתבר שגם המחבל המנוטרל הזה עדיין בחיים, או לפחות היה בחיים בזמן שההודעה הקודמת נשלחה. משום מה לא ציינו את זה בידיעה, וגם לא את עובדת פינוןיו לבית החולים (בניגוד למחבל השני עליו זה כן מסופר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספקנים היו תוהים אם זה כדי להימנע מהתמודדות עם אמת לשעתה בסוף מעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הרחבה של השימוש במילה "לסכל": "ביצענו סריקות בחוף זיקים, על מנת לאתר ולסכל אמל"ח אשר שקע בנסיונות החדירה של ארגון הטרור חמאס". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, ממש אביוז1 של המילה. מה המשמעות כאן? למצוא? להחרים? למנוע-נזק-עתידי-או-פוטנציאלי? האחרון לפחות קרוב איכשהו למובן המקורי, למרות שעד עכשיו המושא של הפעולה הזו היה או אירוע (במקור) או אדם (גם עיוות, שלא לומר שפה מכובסת, אבל מילא). שני האחרים ממש לא בכיוון. או אולי אם כבר - "לסקל" אמל"ח יותר מתאים למשמעויות המקוריות. אתה מסקל אבנים או חפצים שמפריעים לך בדרך ומזיז אותם ממקומם, אז לסקל אמל"ח גם משאיר את המושא וגם אכן מזיז את האמל"ח ממקומו למקום ראוי יותר. 1 סליחה ירדן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות היא האפשרות השלישית שכתבת: למנוע נזק עתידי או פוטנציאלי. מכיוון שהמילה "לסכל" פירושה "למנוע" - אז זה בסך הכל קיצור. כמו שלעקור עשבים שוטים זה "לעשב" או לעקור מהשורש זה "לשרש". הקיצור הזה חדש גם עבורי. נחייה ונראה אם הוא יתפוס או ישאר חריג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובשולי הדברים, אני מעדיף משפטים יותר קונקרטיים כמו לפנות אמל''ח או להשמיד אמל''ח. ''לסכל'' זה כללי מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ששמתי לב שתפסה גובה במלחמה הזו, בדיבורים של גנרלים ופוליטיקאים בתקשורת, היא ''מחירים''. (למשל, ''הפעולה הקרקעית כרוכה במחירים, אבל נחוצה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... וגם היא יופימיזם של ''הרוגים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופימיזם -> יִפיוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שמתי לב לדמיון המקרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה ימים אשתי נתקלה במילה המיושנת, ועדיין טיפה בשימוש, "פרטיכל". שנינו הכרנו את זה אבל לא ידענו איך אומרים את זה. בחיפושיי הגעתי לדף האקדמיה שמציין את המילה הזו בהקשר של תחביב של מחדשי העברית במפנה המאה העשרים, לעברת מילים לועזיות בצירוף עברי ששומר על הצליל (המאמר לא משתמש במילה תשמו"צ). חוץ מ"פרטיכל" כולם נשארו אנקדוטות היסטוריות. רצה הגורל וממש באותו יום שמעתי, בהקשר למלחמה בעזה, על "כלימגור". ניכר שגם השם הזה נגזר בניסיון לשמור צליל, ואכן ויקיפדיה, חוץ מללמד אותי מה זה בכלל, אמרה שבמקור זה "קליימור". אז הנה, תשמו"צ מודרני ששרד עוד יותר טוב מ"פרטיכל". עכשיו גירית אותי לתשמ"צ גם את "יופימיזם". הכי טוב שהגעתי מתאים רק לקטגוריה אחת של יופימיזם, "ייפוי זימה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעצם בערך-תשמו"צ מודרני אחד שהוא בכלל סלנג, והצליח מעל ומעבר: "בא לי". שאילה שומטת לסתות מערבית - "ג'אי עלא באלי", אותה משמעות שיחתית בדיוק, מילולית "בא אל נפשי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזמן, אם לא איפעם, לא שמעתי את השימוש במונח ''פרטיכל'' לציון חלקיק בעברית. אולי פרטיקולרי נגזר מזה, ואת זה כן שומעים, אבל זה לא אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך השתרבב הנה חלקיק? אחת הבעיות עם "פרטיכל" החביב (שאמור בכלל להיכתב פְּרָטֵי־כֹּל) הוא שאלת הריבוי שלו. "פרטי-כולים"1 עם הריבוי הכפול שמסתתר בתוכו הוא יצור לשוני שהיה חסר סיכוי מלכתחילה, ואני מבקש לרשום את זה בפרוטוקול! ____________ 1- אפילו אני לא מסוגל להגיד "שושי, תני לי בבקשה את הפרטי-כולים של שלוש הישיבות האחרונות" אבל אולי זה בגלל שאין לי מזכירה בשם שושי. לומשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוכמה ישנה שאולי כבר לא מוכרת: אילוזיה -> אילו זה היה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פה המקום לבדיחה שסיפרה לי השבוע בתי - שגרמה לי להתגאות, כי זאת בדיחת-אבא: מה הפרי הכי קוטר? אוכמניה (אוך, מה נהיה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שרוצים להיגמל מחיבה לתשמוצים מאולצים, מומלץ לקרוא (ללא צורך במנוי) את הטור השבועי של אילון גלעד מהשפה פנימה. בערך חצי מהתגובות לכל טור הם מתחדישי המחבר „בלשן חובב״. השאר הן דווקא תגובות די מעניינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד עכשיו לא שמתי לב לבלשן החובב הזה, אבל מרגע שהסבת את תשומת לבי - וואי, איזה נודניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריאה דווקא כן דורשת מנוי או 4.90 ש"ח (או את התוסף Let Me Read Haaretz בשועל האש, ותודה להוא שסיפר לי עליו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריאה של התגובות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא העליתי בדעתי לקרוא את התגובות בלי המאמר. מכל מקום, הבלשן החובב מוציא שם רע לחובבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז בא "חימושים" (אני מחפש בגוגל "חימושים הארץ" והוא מוצא חמש תוצאות מיידיות, כולן מהחודשיים האחרונים). ועכשיו עוד אחד: "תיעודים". חשבתי שאנחנו הולכים לקראת סינגולריות, אבל מסתבר שדווקא הפלורליזם פושה בקרבנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוחות הזמנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכת הפלורליזמים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא פלורליזם, אבל עוד תופעה לשונית מתהווה: "מרחב", כמו ב"שני טילי נ"ט נורו לעבר מרחב מנרה". מה רע ב"סביבת מנרה", או אפילו (כשמתאים) "מנרה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מילה צבאית (או משטרתית?) שחדרה למרחב האזרחי.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצאתי מכלי כשכתבתנו לעניני צבא דיווחה על מחבלים שהחזיקו בנשקים ארוכים, קוראים לזה רובה! צעקתי, אך איש לא שמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטירונות שילמתי ביוקר על טעות כזאת, כלומר אחרי איזו פליטת פה אומללה נאלצתי לכתוב 100 פעם (נשבע!) "תת מקלע עוזי אינו רובה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם זו לא לשון מכובסת בדומה ל"גורם בטחוני בכיר אומר ש..."1, שלכאורה באה לטשטש את כיוון ירי הטילים המדויק כדי לא למסור מידע לטיווח של האויב, אבל בעצם לא מטשטשת כלום (חוץ מהשפה העברית). 1 שם קוד מוכר לכל עבור ראש הממשלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מנהגו של דו"צ להוסיף "ארגון הטרור" כמעט בכל פעם לפני שהוא אומר את השם המפורש (חמאס או הגי'האד האיסלמי) מעצבן אותי. אפשר ממש להרגיש את הדיון בו איזה פסיכולוג בגרוש (אני מקווה שלא דן אריאלי) הסביר את חשיבות הטמטום הזה לצריבת התודעה. ובכן, תא"ל זילברמן, תרשה לי לבשר לך שלפחות בשפה העברית אפשר לוותר על התזכורת, ואני חושש שגם באנגלית האפקט העיקרי הוא של צריבת התודעה בכיוון של "הלוואי שהנודניקים עלובי הנפש האלה יפסידו כבר". ואם אני כבר נותן לך עצות, גם הסרטונים עם הפגיעות המדוייקות אולי עושים רושם על אנשי מקצוע, אבל עבור הקהל הרחב בחו"ל הם בעיקר מדגישים את חוסר הסימטריה המובהק בין הנצים, וזה לא ממש פועל לטובתנו. טוב, מה אפשר לדרוש ממישהו שאיפשר את שיטוח בניין אל אל-ג'לאא בלי שדאג שיהיה בידיו חומר מפליל שניתן להפיץ עוד לפני הביצוע או לכל הפחות מיד בסיומו (ושלא יספרו סיפורים על סודות בטחוניים. טריאנגולציה פשוטה היא לא משהו שפותח במרתף סודי של מפא"ת, וגם אם כל השידורים מהבניין היו מוצפנים ופענוחם הוא1 סוד צבאי אפשר היה לפחות להעביר לפנטגון מראש את מה שהועבר לשם רק אתמול. זה התפקיד של דו"צ במלחמה. _____________ 1- צ"ל *היה* סוד, כי אחרי הפיצוץ החמאס כבר הבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דיווחים שקראתי, בסבבים קודמים בעבר אותו בנין כבר חטף טילים ישירות למשרדים ששם פעלו אנשי חמאס. אז הם ידעו שאנחנו יודעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אתה כותב את זה בהקשר לביטוי מסוים בתגובה 737971 או בהקשר של התוכן של תגובה 737971? אם זה הראשון, אז מרגיש צורך לההתנצל. סליחה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מרגיש צורך להתנצל על זה שהתעלקתי עליך? ההתנצלות מתקבלת בפליאה. התגובה שלי לא היתה קשורה למשהו ספציפי, מלבד העיסוק בכללי בענייני לשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח להודיע שמגפת "דבר זה ואחר" הלכה בעקבות הקורונה, כלומר היא עוד איתנו אבל בצורה פחות ממאירה, ויש לומר שגם "יש לומר" איבד חלק גדול מהפופולאריות שלו (אם כי בדומה לטילים של החיזבאללה, מה שנשאר עדיין מהווה בעיה לא קטנה). מצד שני,יש סימנים מדאיגים לכך שהמקום שהתפנה ע"י ההתפתחויות החיוביות האלה הולך ונתפס ע"י הצמד הפרזיטי "בהקשר הזה". דומני שמי שהתחיל את הטרנד היה חזי סימנרע מערוץ 13, ודני דבורי מ- 12 מיהר לקפוץ על העגלה אחריו, ונותן לו פייט של ממש בשזירת ההבל החם הזה בסוף כל משפט שני. בחיל ורעדה אני מחכה לשמוע את הבא בתור שיאמץ את המנהג, כך שהשנה "הימים הנוראים" באמת נוראים עבורי (האמת היא שגם המצב הכללי לא משהו, אבל הוא לא חדש). זה כל מה שיש לי לומר בהקשר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדשות טובות: דומני שהאש שאחזה בשני אלה דועכת בימים האחרונים. פעמי משיח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שיש חזית אחת שבה האש דועכת. (אני רצתי למקלט בתשרי הרבה יותר מבשאר החודשים מינואר השנה. רק אומר). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |