|
||||
|
||||
לכל הכתבים שהבאתי אין בעייה (ולא היתה היסטורית) להשתלח בברק, באולמרט, ברבין, בלפיד, בליברמן ובגנץ. זה בדיוק מה שמבדיל בינם לבין סגל. |
|
||||
|
||||
וכאן כדאי אולי להוסיף עוד אכסיומה שנשכחת תחת הממשלה הנוכחית: אין סימטריה בין שלטון ואופוזיציה, ואין סימטריה בין עיצתנאי תומך שלטון ועיתונאי תומך אופוזיציה. בין תפקידיה של העיתונות - "כלב השמירה של הדמוקרטיה" - זה לבקר את השלטון. לתת לאזרחים חסרי האינפורמציה מידע שהשלטון לא מעונין שהם ידעו. לכן מטבע הדברים, עיתונות במיטבה תמיד תבקר יותר את מי שבשלטון (ואחרי יותר מעשור משפיע באופן עצום יותר מהאופוזיציה על הנעשה במדינה) מאשר את מי שבאופוזיציה. ולכן עיתונאים הגונים - כמו אלה שברשימה שנתתי - ידעו טוב מאד לבקר את השלטון, גם כשהיה ימני, גם כשהיה מרכז, וגם כשהיה שמאל. ובזה עיתונאים שהם שופרות של השלטון יוצרים נזק חמור מאד. לא לחינם משחדים אותם בוואלה במיליארד שקל כדי לתת סיקור אוהד. לשלטון יש מספיק כלים כדי לפרוש בפני האזרחים את משנתו ולשבח את עצמו1. כשבנוסף גם התקשורת מגויסת למענו, זה אחד מסממני הדיקטטורה הברורים ביותר2. 1 גלנט 90 אחוז, אוחנה לא אשם, כ"ץ הוא לפחות הורדוס וגו'. 2 "אם עמית סגל מחפש את גבעת הקפיטול, שיסתכל בראי." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |