|
אשליה של מי? מי הוא זה שמשלה את עצמו?
אני חושב שזאת לא תקלה או מחדל אלא מדיניות מכוונת. אם הארץ היתה ארץ חוק שלווה ומסודרת, אז אין צורך במנהיג יחיד עליון/חזק שתמיד עושה צפצופים של זה שכאילו מגיע לעשות פה סדר ובלעדיו בטוח כל המדינה תתפרק. במדינות חוק מסודרות, נבחרי הציבור חיש מהר מקבלים את מקומם הטבעי והטוב של משרתי ציבור אפורים, כמעט פקידים שבסה״כ דוחפים עפרונות ומעלים הצעות לסדר. הם מוחלפים באופן תדיר או נשארים להסתובב, חצי אנונימיים, במסדרונות השלטון כחלק ממערכת בירוקרטית בריאה של פקידים ומשרתי ציבור בה לאף אחד אין יותר מידי כוח (וכך צריך שיהיה).
אבל אם יש מובלעות של אנרכיה, העדר משילות ואוכלוסיות מסוכסכות, זה בדיוק השדה בו פורח המנהיג היחיד / הדמגוג / אב האומה / הפרצוף על הפוסטר שמנסה (וכנראה מצליח) לקחת לעצמו עוד ועוד סמכויות, לשים את עצמו בתפקיד המושיע התמידי (בלי אף פעם באמת לשפר את המצב כי המצב המשברי הבלתי נגמר הוא הלחם והחמאה שלו). ככל שהמצב נהיה רע יותר (בעקבות מעשיו) כך הוא יכול לדרוש לעצמו עוד ועוד כוח כדי לטפל במצב. ככל שיש לו יותר כוח, הוא ידאג להטיב למראית עין ולהרע את המצב למעשה (וחוזר חלילה).
בקיצור, המובלעות של חוסר המשילות, אינן תקלה ואינן תוצאה של רשלנות. זאת מדיניות.
אני מכנה את התופעה הזאת של חוסר רצון של מדינת ישראל לספח את השטחים מעבר לקו הירוק (בשני צדדיו).
|
|