|
||||
|
||||
ברגע שאתה נוטל לעצמך סמכות לקבוע ש"מה שריקלין עושה אינו דיבור במובן של שיחה או Parler בצרפתית. זה סוג של הפגנה" ולפיכך אינו מוגן ע"י חופש הביטוי, אתה מאיים על חופש הביטוי שלי. מה הקשר בין זה לבין הגבעות-יוגנד? מה הקשר לשאלת האישיות של בן שטרית (שאגב, ממה שראיתי ממנו הוא רחוק מאד מלהיות אדם מלא חן, אבל טעמך כבודך)? מה זה משנה מה אתה חושב שריקלין היה צריך לעשות? הנקודה היחידה כאן היא השאלה אם לגיטימי לחסום בכוחניות את זכותו של מישהו להתבטא, כשהוא מממש אותה בלי לפגוע בזכויות של אחרים, וכשהוא אינו עובר על קוים אדומים שיש קונצנסוס רחב לגביהם ("היטלר צדק" או "מוחמד חזיר" נניח). |
|
||||
|
||||
לגבי החן של בן שטרית אולי הפלגתי בחוםש הפואטי שלי. כאמור, אני לא יודע עליו הרבה ואני נוטה לשפוט לקולא אנשים בעלי חוש הומור. לגבי מה אני מציע לריקלין לעשות, אני חושב שכתבתי על כך במפורש בתגובתי. בגדול, אני חושב שבסיטואציה של רב שיח וחילופי דברים, צריך לשמור על זכותו של כל אחד לומר את דבריו. בסיטואציות של פוליטיקת כיכרות והפגנות חוצות, הדינמיקה היא אחרת. צעקות במגאפונים זה מול זה היא חלק מן המשחק. אל תחפש את חופש הביטוי במגרשי הכדורגל למשל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |