 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, אני כמעט בטוח שהאייל האנגלי צודק וזה עניין של סודיות. הלמ"ס, למשל, נוקט באותה שיטה. אם עוקבים אחר המידע ויודעים שמישהו אובחן בתאריך מסוים, בנסיבות מסויימות אפשר לדעת מתי הוא החלים. אם אדם אחד חולה וזה קפץ ל-3, הנחה סבירה תהיה שהוא הדביק את המשפחה שלו. מכיוון שעדיין מפרסמים מקומות בהם הסתובבו חולי קורונה, אפשר להשוות ולדעת איפה אותו חולה היה. אבל החשש העיקרי הוא שניתן להצליב מול מסדי נתונים נוספים. מכיוון שאף אחד לא בטוח כמה מסדי נתונים פומביים (או לא פומביים) יש ואילו נתונים הם כוללים, נוטים לנקוט במשנה זהירות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמשרד הבריאות מפרסם פריטי מידע מסוימים לגבי כל חולה, ואפילו לגבי כל בדיקת קורונה (למשל, טווח גילאים, מין, האם זו בדיקת הקורונה הראשונה של אותו אדם, ואולי גם אזור בארץ - אבל לא פרטים מזהים כלשהם). נניח שאני מכיר חולה ביישוב שלי, ורואה בנתונים שיש רק חולה אחד ביישוב - אוכל כנראה להוציא עליו נתונים כגון תאריך בדיקה, מצב המחלה, ועוד - וזו כבר פגיעה בפרטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר הגיוני בעיני לא לפרסם את פריטי המידע האלה מאשר את מספר החולים ביישוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרטים האלו נחוצים לבניית מודלים וחישוב סטטיסטיקות - אחרת יהיה למשרד הבריאות מונופול על ניתוח הנתונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משכנע אותך? שיהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לפרט עד הסוף את וקטור החדירה לפרטיות, אבל k-anonymity [Wikipedia] הוא מושג מוכר מאוד ובשימוש רב בתחום אבטחת המידע האישי. אפילו בלי לשקול את המקרה הספציפי, ייתכן שזה best practice שנוקטים אותו כברירת מחדל, ויפה שכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי את המושג. ממבט ראשון (ומסופקני אם יהיה שני) לא נראה לי שפרסום מס' החולים המדוייק מאפשר לזהות מישהו (אלא אם כן רק מס' קטן של אנשים נבדק, והמידע על מס' המחלימים והנפטרים ידוע), אבל בהחלט ייתכן שאכן נוקטים במדיניות הזאת כברירת מחדל, וכמו כן ייתכן שאני מחמיץ משהו שבלש מתוחכם יותר ממני יודע. מכל מקום, אני מקבל שככל הנראה הסיבה לאי פרסום מספרים קטנים היא אבטחת הפרטיות ולא גודל השגיאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גרוע באבטחה, אבל אולי הסנגור של השיטה יטען כך: פרסום מספר נמוך לא יכול לאפשר לזהות מישהו כחולה, אבל יכול לאפשר לזהות כבריא מישהו שמתיימר להיות חולה, וגם בזה יש פגיעה בפרטיות. יאמר הקטגור של השיטה: (א) למה שמישהו ירצה לשקר שהוא חולה? אוקיי, קל לדמיין תסריט כזה, אבל (ב) האם מוסרית אנחנו רוצים להגן עליו? לא בשביל זה המצאנו את הגנת הפרטיות. ועוד יאמר הקטגור: פרסום "אפס חולים" מאפשר זיהוי של שקר כזה עוד יותר בקלות. הסנגור: נכון, אבל אפס חולים בישוב הוא מידע שיש עניין רב לציבור לדעת אותו. לעומת זאת, חולה אחד או חמישה עשר, אין עניין גדול לציבור בהבדל. הקטגור: בסדר, אבל לא ענית להתנגדות שלי מקודם. הסנגור: אין לי תשובה לזה. כלומר, לירדן אין. אפשר להחליף אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקראתי את תגובתך התחלתי להבין למה למשרד הבריאות היה כל כך קשה לענות לי. . . :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שאף אחד לא רוצה להכנס לשיקולים מהסוג ''לא בשביל זה המצאנו את הגנת הפרטיות'', בין מאימת המדרון החלקלק ובין מכיוון שקל יותר להיות בית שמאי וזהו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |