|
||||
|
||||
לא רק את דרגתו של ניצב שמעון לביא לא זכרתי, למעשה אפילו את שמו לא הכרתי, למרות שאני תושב הצפון. לא היה לי מושג שמדובר במפקד מחוז צפון וזה בהחלט מקרב אותו למה שתארת: קבלת אחריות בלי אשמה של פוליטיקאים בכירים (מעין סוג של הצהרת בכירות). לגבי הניסוח, אני לא יודע. אולי צדקת ואולי לא. אני לא חושב שקיום ההילולה במירון נתון באמת להחלטתו של לביא ולכן כל עניין האחריות מפוקפק. וזאת מכיוון שהאסון שם היה כרוניקה שחכתה לזמנה ולא עניין שנגרם בגלל מחדל של המשטרה. לגבי הגיבוי לשוטרים זה יבחן יותר בהמשך ופחות בהצהרות פתיחה. |
|
||||
|
||||
לדעתי דרגת ניצב חייבה אותו, כמו את כל עשרות מפקדי מחוז צפון שקדמו לו מאז קום המדינה ומפכ"ליהם, להודיע שלא ניתן לאבטח את האתר ללא הגבלה על מספר המשתתפים, ושהוא מסרב לקחת אחריות על הארוע. ייתכן שזה היה מביא לפיטוריו (אלא אם כן המפכ"ל היה מגבה אותו *לפני* האסון, ואני מפקפק בכך), אבל זה מה שמצופה מקצין בכיר במעמדו. משלא עשה זאת, היה עליו להתפטר לאלתר. אשמתו של ניצב לביא אינה גדולה מאשמתם של קודמיו בתפקיד, אבל כאשר פצצה שלא נוטרלה במשך יותר משבעים שנה מתפוצצת במשמרת שלו, הגישה לפיה "לא יהיה כלום כי לא היה כלום (במשך עשרות שנים)" לא אמורה להיחשב לזכותו אלא בשוליים. מי שמכיר את חקירת התפוצצות המעבורת קולומביה יודע שהיא נבעה מתופעה דומה: חומר בידוד שהתפרק בטיסות קודמות לא גרם נזק, ולכן הניחו שהתופעה לא מהווה סיכון. |
|
||||
|
||||
חשבתי לאחרונה רבות על הטיעון "אבל זה לא קרה עד היום" ומה הוא מזכיר לי - ואז הבנתי שהוא לא עולה ברמתו על טיעונו של זאטוט בן 4 שמספר לך1 שהנה, הוא ירד לכביש ולא קרה כלום אז לכן כביש זה לא מסוכן. 1 סיפור אמיתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |