|
||||
|
||||
א. ההבדל הבסיסי בין קניון למדינה הוא שהקניון גובה דמי שכירות רק מהחנות הספציפית (הסניף) שנמצא בו, ולא מכל רשת החנויות. ב. במקרה של חברות רב לאומיות מדובר על תעלולי חשבונאות שמטרתם תשלום המס (שנצבר בכל הפעילות הגלובלית) במדינה ספציפית. כלומר גוגלזון רוצה לשלם מס באירלנד גם על רווחים שמקורם בארה''ב. |
|
||||
|
||||
ב. אבל אתה מסכים שגם אירלנד מרוויחה מהתעלול הזה? (לפני עשרים תגובות זו היתה נראית לי שאלה טריויאלית, עכשיו אני כבר לא בטוח ולכן שואל). |
|
||||
|
||||
ודאי שאירלנד מרוויחה, אבל הויכוח הוא על מה שגוגלזון מרוויחה. השאלה הבסיסית היא: מדוע גוגלזון צריכה בכלל לשלם מס באיזושהי מדינה? ומדוע גב' כהן חייבת לשלם מיסים? האם אי אפשר לבטל את כל המיסים? |
|
||||
|
||||
אלה שאלות אחרות שלא קשורות לילן ולכתבה המדוברת. אז לפני שמערערים על אכסיומות בסיס(למה בכלל צריך מיסים), אני מנסה להבין את הנושא הספציפי. אם אתה אומר שאירלנד אכן מרוויחה, אז זכותה כמדינה ריבונית ועצמאית להפחית את המיסוי ולהגדיל את רווחיה כמו שזכותו של בעל קניון להקטין את מחירי השכירות ולהגדיל את רווחיו, וזכותה של חברה מסחרית (ראה מקרה הסלולר בישראל) להוריד מחירים כדי להוסיף לקוחות. בשני המקרים האחרונים, כפייה מלמעלה של מחירי מינימום היתה נתקלת בזעקות שבר של הדוגלים בתחרות לטובת הלקוחות. למה המקרה הראשון שונה? מצד שני, ממה שנכתב כאן לא לגמרי ברור איך אירלנד מרוויחה, כי אני מתקשה באמת להבין איך גוגלזון יכולה לשלם מס חברות אירלנדי על רווחים בארה"ב, נניח. |
|
||||
|
||||
מדובר בדיוק על זה: תשלום מס באירלנד על רווחים שנוצרו בארה"ב. אני לא רואה חשבון, אבל הנה דוגמה קטנה: כשאתה חברת תוכנה שמרוויחה מפרסום, אפשר לבצע משחקים אינסופיים בשאלה איפה "נוצר" הרווח. במדינה בה נמצא הצרכן ששילם? במדינה בה נמצאים השרתים שעליהם יושבות המודעות? במדינה בה פותח האלגוריתם? במדינה בה רשום האלגוריתם כפטנט? החברות מתוחכמות מאד, מעסיקות צבאות של רואי חשבון, ומנצלות פרצות בחוקי המס בכל מיני מדינות כדי להעביר את הרווח ממדינה למדינה ולבסוף לשלם עליו מס נמוך במיוחד. התוצאה היא שחברות בעלות רווחים אדירים משלמות מסים בהיקף מגוחך, כשהן מנצלות לטובתן את חוסר התיאום בין חוקי המס של מדינות. |
|
||||
|
||||
עוד קצת פירוט על הטריקים החשבונאיים שמאפשרים לחברות לא לשלם מס על רווחים במדינה בה נוצרו: המאמר מזכיר שלושה סוגים של פרקטיקות חשבונאיות שמנצלות פרצות בחוקי המס, וחוסר תיאום שלהם בין מדינות, כדי להתחמק מתשלום: א. מתן "הלוואה" פנימית בין יחידות שונות של החברה, כשהוצאות ה- "ריבית" פטורות ממס. ב. רישום קניין רוחני (כגון פטנטים) במקלטי מס, ואז ביצוע "תשלום" פיקטיבי של "תמלוגים" ע"י יחידה אחת של החברה לאחרת, כך שהתמלוגים מעניקים זיכוי ממס ליחידה המשלמת במדינה בה הם מדווחים, אבל ההכנסה בגינם פטורה ממס במדינה בה רשומה היחידה המקבלת. ג. ביצוע "מכירה" של שירותים בין יחידות שונות של החברה, באופן אסטרטגי, כלומר כזה שיגרור חסכון במס לחברה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |