|
ועדת בייסקי הצביעה על עבירות פליליות לכאורה. בעקבות מסקנות הוועדה הודחו ארבעה מבין ראשי הבנקים המסחריים שוויסתו את מניותיהם. כן נקבע כי הם לא ימלאו יותר כל תפקיד בכיר במערכת הבנקאות הישראלית, על שלוחותיה בארץ ובחו"ל. נגד עובדי הציבור, במשרד האוצר, בבנק ישראל ואחרים, לא הוסקו מסקנות כלשהן, אף שהדו"ח קבע כי נהגו ברשלנות ובחוסר אחריות. למעט נגיד בנק ישראל, ד"ר משה מנדלבאום, שאולץ להתפטר מתפקידו. היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, החליט שדי בהדחה, ואין עניין לציבור בהמשך התביעה במישור הפלילי. הוגשה עתירה לבג"ץ והוא ביטל את החלטתו של חריש. בשנת 1990 הועמדו ראשי הבנקים וחמישה רואי חשבון לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים, והם נמצאו אשמים בעבירות שונות. בערעור לעליון הם זוכו מסוג אחד של עבירה, ורו"ח בבלי זוכה לחלוטין. הרשעת ראשי הבנקים בשאר העבירות נותרה. "העובדה שרשויות המדינה המופקדות על הנושא גילו "אוזלת יד", "חוסר אונים" ו"אובדן עשתונות" – והמתינו לנס משמים במקום לעשות מעשה שמחובתם היה לעשותו – אינה מצדיקה מתן פטור לאחראים להמשך קיומו של הוויסות בידיעת תוצאותיו." - השופט דב לוין. אבל עובדה זו עזרה לא להטיל עליהם מאסר בפועל.
|
|