|
אצלי ברור שזו בחירה רגשית, או ליתר דיוק ברירת-מחדל (אם כי את פרופיל הלינקדאין שלי סגרתי אקטיבית), אבל אני חושב שיש הצדקת-מה לראות בהיעדר חשבון (לפחות פייסבוק וטוויטר) ערכיות חיובית.
פייסבוק קורץ לי לעתים קרובות, כי אני מאוד מחובר לכל מיני עסקים קטנים ומיקרו-אמנים, שכל נוכחותם בפייסבוק ואני יכול לנחש מה אני מפסיד מזה שאני לא שם. זה עדיין לא הספיק כדי להתגבר על הרתיעה שלי. היתה תקופה, לפני שנתיים בערך, שחשבתי שאני צריך להיות שם ואוטוטו אעשה זאת, אבל בינתיים הגיעה ידיעה יותר מוצקה על הנזקים שבאותן רשתות, לחברה כולה, והיום אני יותר רחוק מלפתוח חשבון. או שגם זה רציונליזציה לברירת המחדל הרגשית.
|
|