בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/06/02 20:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב, גם לפני 67 "לא היה דבר כזה". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וליתר דיוק: אש"ף נוסד, אמנם, ב1964, ככלי-עזר להתנגדות המצרית לישראל, אולם אך רק מאז 1969 - כשנתיים לאחר הכיבוש - החלו פיגועים. והאינתיפאדה החלה רק ב1987 - עשרים (וחצי) שנה לאחר הכיבוש. אבל כנראה, לשיטתם של חלק מהדוברים כאן, הפלשתינאים התמרדו מפני שהיה טוב להם. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן היה ''דבר כזה''. לא היתה שיטת ההתאבדות אבל היו חדירות רבות של מה שנקרא אז ''פאדיון'', שכללו טבח של מתפללים בבית כנסת, טבח נוסעי אוטובוס ביריות (במעלה עקרבים), ועוד ועוד, פיגועים שעליהם הגבנו בפעולות התגמול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה "דבר כזה", בדיוק כמו שהיה לפני אוסלו "היה דבר כזה", משמע, גם לפני אוסלו היו פיגועים מדי פעם, אבל הרבה פחות מעכשיו. רק לידיעה כללית בשנים ממבצע קדש למלחמת ששת הימים (56-67) נרצחו בפעולות טרור מספר דומה למספר הישראלים שנרצח בפעולות כאלה ב*שבוע* האחרון, או במילים אחרות, לא היה דבר כזה. או כמו שאתה אמרת (תגובה 73459) "לפני אוסלו לא היה דבר כזה, ואי אפשר כלל להשוות בין התקופות מבחינה זו." אפשר לומר ש"לפני הכיבוש לא היה דבר כזה, ואי אפשר כלל להשוות בין התקופות מבחינה זו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשדברתי על "דבר כזה" התכוונתי לתקופה שלפני מבצע קדש, שהייתה כידוע אף היא לפני מלחמת ששת הימים. בפרוש הזכרתי את הפדאיון ואת פעולות התגמול. אתה, כהרגלכם "החלקת" את דבריי וקפצת לתקופה אחרת שבה לא היו לא פדאיון ולא פעולות תגמול. לאחר מבצע קדש היה הסדר של הפרדת כוחות וכוחות בין לאומיים שהחזיק מעמד עד מלחמת ששת הימים שבה המצרים הפרו אותו. מקדש עד ששת הימים אכן היה שקט. "מבצע קדש" של היום עליו אני מדבר: לכבוש את השטחים ולצאת רק אחרי הסדר. אבל הפעם "הסדר" מבחינתנו צריך להיות רק הסכם קבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא החלקתי את דבריך, ולא ברור לי למה "כהרגלך", אף פעם לא החלקתי את דבריך, ואין לי כוונה להחליק את דבריך בעתיד. בכלל, אין כוונה לאמץ הרגלים שכוללים החלקה של דברים של אף אחד אחר. לקחתי את התקופה שבין קדש למלחמת ששת הימים, כתקופה מקבילה. גם בתקופה שקדמה למבצע קדש (פדאיון) לא היו פיגועים בסדר גודל של יותר מאלף הרוגים בשנה (וכן, גם בתקופה שאחרי אוסלו, לא היה דבר כזה, עד לתקופה האחרונה). (אגב, מעניין שפעולות התגמול היו בתקופה של הפדאיון, אפשר לקפוץ למסקנות מוזרות מעובדה כזו...) האם תקבל הסדר בו כוחות בין לאומיים יושבים בשטחים ודאגים לפירוז? למה הפעם הסדר צריך להיות רק הסכם קבע? אם מי? ואיזה צורה תהיה להסכם כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שממשיכים חילופי הדברים אנו סוטים אט אט ממה שמה שרציתי לומר בתחילה, ועוד מעט נגיע לתקופת רומי. בסך הכל מה שרציתי לומר שהמצב המחורבן שאנו תקועים בו הוא תוצאה של תהליך אוסלו. כך אני מאמין, ואני חושב שלא רבים היום חושבים אחרת. אם אתה חושב שזה לא כך, לא אצליח לשכנע אותך בעזרת שום דוגמא הסטורית או פרה הסטורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים היפים באמונה (כל אמונה, כולל אלה שלי) הוא חוסר היכולת להתדיין עליה. כל מה שאני רציתי לומר הוא שהמצב המחורבן שאנו תקועים בו הוא (גם) תוצאה של הכיבוש המתמשך. כך אני מאמין, ואני חושב שגם אם כל העולם היה חושב אחרת, זה לא היה יכול לעזור בהפרכת האמונה. אחרי שאמרנו כל אחד את אמונתו, אפשר לשאול למה השימוש במשפט "לפני אוסלו לא היה דבר כזה, ואי אפשר כלל להשוות בין התקופות מבחינה זו."(תגובה 73459) ,לגיטימי יותר מ"לפני 67 לא היה דבר כזה, ואי אפשר כלל להשוות בין התקופות מבחינה זו."? אם אתה מודע לעובדה שלא תשכנע אותי בעזרת דוגמאות היסטוריות, אולי כדאי להפסיק להשתמש בהם (או להשתמש בהם רק כאשר יש להן משמעות)? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |