|
||||
|
||||
הליכוד הוא כמעט המפלגה היחידה (מלבד מפלגת העבודה) שבה חברי הכנסת נבחרים בצורה דמוקרטית בפריימריז. (מלבד 2 שריונים - גלית דיסטל אטבריאן ואורלי לוי). דיסטל אטבריאן היא אשת רוח, סופרת ואשת תקשורת, קול אידיאולוגי רהוט בימין ושריון בהחלט ראוי, ואורלי לוי שוריינה כחלק מדיל פוליטי (אם המחיר ראוי או לא זו שאלה אחרת) דוד ביטן, מיקי זהר, מירי רגב ואסנת מארק הם אנשים שהצליחו להיבחר בפריימריז ולגבור על מועמדים אחרים (שכנראה גם הם לא היו משכנעים אותך לשים מח"ל בקלפי). מן הסתם חברי מרכז הליכוד מעריכים משחק קבוצתי ונאמנות לדין התנועה ולערכיה, וזה אומר, בין השאר, גם עמידה לצד יו"ר התנועה המותקף תדיר ע"י ארגוני הפשע של צלאח א-דין, שערי משפט ונוה אילן. נתניהו, כיו"ר התנועה, יכול רק להביע את תמיכתו או התנגדותו למועמדים בפריימריז, לא מעבר לכך, ועובדה היא כי יריבים פוליטיים שלו בתוך הליכוד זכו למקומות גבוהים ברשימה. דווקא המועמדים האחרים הם אלה שקידמו אנשים שמעלתם היחידה היא נאמנות אישית/מינית אליהם: בכח"ל, ש"ס, ימינה, תקוה חדשה, יש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ אין פריימריז אלא מנהיג המפלגה (או מועצה/ועדה) ממנה אנשים כרצונו, בעוד שהציונות הדתית, יהדות התורה והרשימה המשותפת מורכבות מכמה מפלגות שהרכיבו רשימה לפי כוחן היחסי של המפלגות המרכיבות אותן. רק להזכיר, כשחברי כנסת מטעם "יש עתיד" כמו עדי קול ועופר שלח העזו להביע עמדה עצמאית, שונה מדעתו של "אל קאודיליו", הם מצאו עצמם עד מהרה מושלכים הצידה ככלי ריק שאין בו צורך. על אחת כמה וכמה חברי כנסת ב"ישראל ביתנו" שהיא לטיפונדיה פרטית של ליברמן. |
|
||||
|
||||
כבר מזמן לא היו בליכוד בחירות מקדימות לרשימה. |
|
||||
|
||||
''לפני שנתיים וקצת'' בעברית עכשווית זה ''לפני ארבע מערכות בחירות''. |
|
||||
|
||||
לפי זכרוני היו רק בחירות לראשות הליכוד (ביבי מול סער) אבל לא לרשימת המועמדים, חוץ מזה השיריונים שנעשו בשנים האחרונות עיוותו את רשימת המועמדים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי - היא אשת רוח וסופרת ולכן היא ראויה להיות בממשלה? אתה יודע כמה אנשי רוח רהוטים ממנה יש? קאט דה בולשיט, איך שאתם אומרים. היא שם כי היא מלקקת למנהיג, רק שבניגוד לשאר הליכודניקים היא לא אנאלפבתית. זה הכל. קול רהוט בימין - מה הופך לימנית בעיניך? חוץ מהתמיכה הבלתי מסוייגת בנתניהו. מקריאה של הפוסטים שלה הייתי ממקם אותה במרכז-שמאל דווקא. השיח המזרחי שהיא מקדם לקוח אחד לאחד מפוליטיקת הזהויות האמריקאית (כל הדיבורים על ה״הגמוניה״, ״הדרה אל מחוץ לשיח״ - זו מהות השמאל). מה שהיא מקדמת זה לא ימניות, זה פשוט ביביזם. נתניהו מוריד את הראש לכל מי שמפגין מעט כשרון ומקדם את האנשים הטפשים ביותר לתפקידים שהם הכי לא מתאימים להם. מנהיג טוב מלא מקיף את עצמו בעדר קופים שמוציאים לו כינים מהגב, אלא דווקא באנשים שיודעים לבקר אותו. זה שגם אחרים עושים את זה - יכול להיות, אבל מה שבטוח שהם לא יעשו זאת באותה יעילות, לכן אני מעדיף אותם. |
|
||||
|
||||
ברצינות שניה - אני עוקב אחרי דיסטל ברשתות. 80% ממה שהיא מפרסמת זה היידה ביבי. היא מפנה זעם כלפי בנט וסער שהם ימנים הרבה יותר מובהקים מנתניהו. 15% זה ״האשכנזים ההגמונים והעשירים מדירים ומקפחים אותנו״ שכאמור זה שמאל טהור היישר מהפרוגרסיביזם האמריקאי. והשאר זה כל מיני קשקושים על סנו ז׳אוול וקללות מצחיקות בפרסית. איזה ימין אתה רואה כאן? מה הופך אותה לימנית? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |