|
||||
|
||||
הבנתי, ז"א אם אני אנסה לתרגם את התגובה הראשונה שלך לעברית, כשאתה אומר "כולם מרוויחים" אתה מתכוון "כל מי שנחשב מרויח" ובגלל שבעולמך גויים, סמולנים, וסתם אנשים שרוצים לחיות במדינה דמוקרטית או מסודרת לא נחשבים, אז כן, אני מסכים, בניגוד למה שחשבתי כולם מרוויחים. אני לא בטוח שיש הרבה טעם בהמשך הדיון הספציפי הזה, במקום זה אני אשאל שאלה ישירה. לפני שבוע סידני פאוול, הגישה כתב הגנה בו היא טוענת שאף אדם סביר לא יכל להאמין לשקרים שלה1. מה שאני רוצה לשאול זה - השקרים הבוטים האלה ש"אתם" מספרים, אתם מאמינים להם? "אתם" מספרים אותם גם לעצמכם או ש"אתם" מספרים אותם רק לנו? ואתם עושים את זה מתוך הנחה שאנחנו לא סבירים ולכן נאמין להם או שאתם עושים את זה מתוך רצון לטרלל את הדיון ולמנוע מאנשים סבירים לדבר איתכם? אני פשוט לא מצליח להבין. מה הטעם בלהמציא עובדות? למי זה עוזר? 1 מקור2 2 מעניין שבעוד שאת השקרים שלה שמו בכותרות ראשיות בכל העיתונים בעברית, את העובדה שגם היא מודה שזה שקר מגוחך יש רק בהארץ... |
|
||||
|
||||
אתה משקר, והמקור שלך הוא CNN שהיא רשת לא אמינה (בלשון המעטה) ונוהגת לעוות את המציאות, וזו דוגמה טובה: הנה מה שכתוב בכתב ההגנה: reasonable people would not accept such statements as fact but view them only as claims that await testing by the courts through the adversary process. היא לא כתבה ש"אף אדם סביר לא יכל להאמין לשקרים שלה" כפי שטענת, אלא שאף אדם סביר לא יתיחס לדבריה כעובדות אלא כטענות משפטיות שיש להוכיחן בבית המשפט.לפי העמדה ההזויה שלך, הרי שכל ליטיגטור עומד בסכנה לתביעת דיבה אם טענותיו לא יתקבלו בביהמ"ש. על אחת כמה וכמה במקרה כזה, שהרי דבריה לא עומתו עובדתית בביהמ"ש אלא התביעות נדחו בנימוקים אדמיניסטרטיביים. דבריך מעידים אך ורק על האמינות הירודה שלך ושל הבטאון הגרמני בשפה העברית שאתה מסתמך עליו. אה כן, והסטת הדיון למחוזות לא קשורים גם מוכיחה שאתה טרול עלוב. טרולים מסוגך הם באמת לא האנשים שאני מדבר עליהם כשאני כותב "כולם מרויחים". מכיוון שכך, אני פוטר עצמי מהאכלתך. חג שמח והחלמה מלאה. |
|
||||
|
||||
ציטוט מהמקור: "Analyzed under these factors, and even assuming, arguendo, that each of the statements alleged in the Complaint could be proved true or false, no reasonable person would conclude that the statements were truly statements of fact" (עמוד 27, ניתוח קצת יותר מפורט). |
|
||||
|
||||
משום מה מאפיין נוסף שנפוץ יותר דווקא במחנה המתיימר להתבסס על רוחם של ז'בוטינסקי ובגין הוא גסות רוח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |