בתשובה לגידי אהרונוביץ, 19/06/02 9:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו, באמת, גידי. אולי די כבר עם ה"מחורבנת" הזאת? אתה לא יכול לכתוב "מוזיקת ראפ" בלי לכתוב "מחורבנת" אחרי זה? זה ממש לא לעניין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי אוקי אני יותר לא אכתוב ליד מוסיקת ראף מחורבנת למרות שאני חושב שמוסיקת רטף היא ממש מחורבנת אני יודעה שזה ממש לא לעיניין ליכתוב על מוסיקת ראף מחורבנת אבל מה לעשות שזה מה שזה זוהיא הרי מוסיקת ראף והיא כאמור בפעם האחרונה מחורבנת קיבלתי את ההערה ברצינות וחוץ מבמיכתב זה אני יותר לא אומר שמוסיקת רטף היא מחורבנת גידי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוגר. מאוד בוגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גידי יקר, זה שאתה לא אוהב מוסיקת ראפ זה טוב ויפה, גם אני לא מת על ראפ, אבל הגיע הזמן שתצא מהבועה ותבין שלא כולם חייבים לשמוע מוסיקת ג'אז ומוסיקה קלאסית, לאנשים גם מותר לאהוב את אמינם(מסיבות לא ברורות לחלוטין, נכון - אבל עדיין מותר להם!!!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ניב אני לא ממש יודעה מאיפה הבאתה את הרעיון המדהים הזה שאני חושב שכולם חיבים לאהוב מוסיקה קלאסית או ו גז כול אדם חיב לאהוב את מה שהוא מיתחבר אליו ואם אתה אוהב רטף או ו מוסיקה מיזרחית או ו להקות בנים אז תההנה לך אני לא ממש חושב שמה שהוא לא גז ולא קלאסי הוא לא איכותי אבל מי כאן לבוא ולהגיד שאני חושב שכולם צריכים לישמועה את מה שאני אוהב ומי שלא שומעה את זה ההוא אידיות המרחק רב מה זה צא מהבועה נוב באמת ניב גידי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור בנאדם שחושב שכל אחד צריך לשמוע מה הוא אוהב, אתה משתמש במילה מחורבנת פעמים רבות מדי, גידיטל...בכלל, כולכם, אמינם???!!!מה קרה? רובי וויליאמס המלך הודיע שהוא מפסיק להוציא דיסקים? ג'ורג' מייקל איבד את הקול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי ששומע ווטאנג קלאן כמו גם גת'רו טאל, עלי לציין שלאלה האחרונים היו הרבה יותר יציאות מחורבנות במיוחד. באלבומים המוקדמים היה יותר מדי וזלין ובמאוחרים הרבה יותר מדי ספריי לשיער של האחים שושני. אני מבין שגם הרכבים מזדקנים צריכים מדי פעם להתאחד כדי לממן מכונית חדשה לנכדים, אבל אי אפשר לדרוש לכבדם על כך. אני נהנה מאד לשמוע רוק מתקדם וג'אז, אך חזית היצירה המוסיקלית בימינו נמצאת חד משמעית בראפ של ווטאנג, באלקטרו-רוק של פיית'לס ובאסיד-רגאיי הפריזאי. ענקי הג'אז חלפו עברו מן העולם, והיום נשארנו עם אלקטרו-ג'אז ניו-יורקי של מדסקי מרטין & ווד, ג'אז קלאסי של צ'יק קוראה וג'אז אתני של רביע' אבו-חליל. הרוק המתקדם היה ואינו, יחי הרוק האלקטרוני החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקשיב לקצת פוסט-רוק ורוק אקספרמנטלי. זה אחד התחומים בעלי פוטנציאל ההתפתחות הכי חזקים כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לקאזה שלי משהו לעבוד איתו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסתבך פה עם דובי ומיץ, אבל אני רק ממליץ: תתחיל עם Tortoise - אם הייתי צריך לשפוט על מאזניים את המוזיקה האלקטרונית של עשרים השנים האחרונות, הייתי שם בצד אחד מאות ואלפי טראקים מחורבנים של טקנו והאוס, ובצד השני טראק אחד שלהם (במיוחד מתוך האלבום "Millions Now Living Will Never Die"), ומגיע למסקנה כי הדרך הקשה השתלמה. אם אתה לא חושש מיצירות אינסטרומנטליות ארוכות במיוחד (מדובר על 20+ דקות לפעמים), אני ממליץ בחום רב על Mogwai (יש להם תימות ייחודיות מאוד. ה-LP האחרון שלהם נקרא "My Father, My King" והוא מורכב מטראק אחד של 22 דקות המבוסס על התפילה היהודית. לפחות זה שהם טוענים.) ועל Godspeed You Black Emperor! (מוזיקה חתרנית, אפלה וקודרת. המבנים קצת קבועים לאורך כל האלבומים שלהם, אבל תמיד יש שם גיוון והפתעות. אגב, גם להם יש איזה אלבום שכתוב על העטיפה שלו "תוהו ובוהו" בעברית). אתה יכול גם לטעום קצת מ- International Airport, Boards Of Cananda (ועם שמות שירים כמו: "A Is to B as B Is to C" ו-"Music Is Math", הם בטח יהיו להיט במעונות הטכניון), Spiritualized (יותר ניאו-פסכדאליה, אבל גם מעולה. שמעתי שיר שלו בפרסומת טלוויזיה לפני כמה זמן, והייתי משוכנע שהגיע יום הדין), A Silver Mt Zion (קרובים באנשים ובנושאים ל-Godspeed), ואולי אפילו איזה Sigur Ros או Add N to (X). בהנאה! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |