 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בכל פעם מדוכא מחדש מהרושם העלוב שאני מעורר אצל קוראי האייל, אבל מה אני יכול לעשות? לגבי הזרקת החלבונים, פשוט ניסיתי לקצר. אני יודע שמזריקים מולקולה עם RNA, שגורם לתאים ליצר חלבונים דמויי שרשראות חלבונים שיש לנגיף. התוצאה הסופית היא הופעת חלבונים בדם והדיון המפורט והנכון אני מקווה לא תורם כלום לדיון. הנקודה היא שעודף חלבונים בדם עשוי לגרום מוות. זה לא השתנה משנות ה-50. גם באזכור המאורע מפרשת ילדי תימן של מות הילדים לא התכוונתי לחזק את עלילת הדם על ניסויים רפואיים (יש מספיק נבלים שיפיצו זאת ואין אפילו מועמד פוליטי עם היושרה והאומץ לצאת נגד העלילות האלו). הזריקו לילדים הללו פרוטאינים כדי לסייע להם להתגבר על בעיות צמיחה שנגרמו להם בגלל תת תזונה. הבעיה היתה שהמינון נקבע ע"פ גיל הילד והילדים התימניים היו קטנים בגופם ביחס לילדים בריאים והכמות הרגה אותם. כשהשתמשתי במילה "אקטיביים", גם לי היא נשמעה צורמת, אבל הכוונה היתה להגיד שהחלבונים בדם פעילים מאד. הם נצמדים לתאים, מפעילים כל מיני מנגנונים ופותחים כל מיני מנעולים שאולי עדיף לא לפתוח. בקיצור הם בהחלט עשויים להיות מסוכנים. לגבי הנפטרים בסמוך להזרקת החיסון, לגמרי הבנתי שאם אתה מזריק ל-7.5 מיליון איש בהחלט כמה מהם עשויים ממש למות. ברור לי לגמרי שמדובר בעניין של סטטיסטיקה ועודפי תמותה מול הנורמה. לא מחזרתי טענות של מתנגדי חיסונים. אמרתי שיש סיכונים בחיסון ויש סיכון מן הנגיף אם לא חוסנת. לגבי סכנת הנגיף במקרה שלא חוסנת יש הבדל גדול מאד בין נשאים בגילאים שונים. העניין הוא שקילת הסיכונים זה מול זה. טענתי 2 טענות. ראשית אם יש לך נתונים השוואתיים של הסיכונים, צריך להביא אותם ולא לבטל את טיעוני המתנגדים ולפטור אותם כטענות של אידיוטים. שנית, התנגדתי לטרנד הזה שכל אחד משים עצמו מומחה וקובע מסמרות בענייני סיכון. הזכרתי שיש אנשים מקצועם להעריך את הסיכונים הללו ומכאן היית אמור להבין שאני כמוך מקבל שהסיכון מתופעות הלוואי קטן מסיכוני הנגיף אפילו בגילאים הצעירים. בקיצור, לא כל מתנגדי החיסונים הם אידיוטים. מי שמחזיק עצמו יודע (לא אני) צריך לתת להם את הערכות הסיכון המקצועיות ולא לדחות אותם בקש. מן הסתם לא כולם ישתכנעו, אבל לכל הפחות, זה עשוי להרגיע חלק מאלו שכבר התחסנו ועדיין חוששים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי קודם, חלבונים ופפטידים של פתוגנים - חיים ומתים - מסתובבים בדם שלנו כל הזמן. אם, לפחות, מישהו ממתנגדי החסונים היה מתייחס לאספקטים החדשים בחיסון (רמז: זה לא ממש RNA שמוזרק שם, אלא חומר מאד דומה, כשחומצת גרעין אחד מוחלפת במשהו שלא קיים אצל יצורים חיים, כפי שהוסבר בקישור שהבאתי פעם) היה אולי טעם לדון בסיכון אפשרי, אבל כשהטענות הן לגבי חלבונים באופן כללי הן לא רציניות. אין לי מושג מה וכמה הזריקו לילדים תימנים, אבל כאמור הרפואה של היום דומה לרפואה של שנות החמישים כמו שהטלפון הסלולרי שלך דומה ל <קישור https://encrypted-tbn0.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9G... זה> . __________ (לא ברור לי אם ה"-" בכתובת הוא זה שמונע מהקישור להופיע נכון, או שאני מחמיץ משהו. לומשנה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר: כמו שהטלפון הסלולרי שלך דומה לטלפון נייד של שנות החמישים (הסתכלתי לא מזמן על כמה מכתבים שנכתבו בירושלים בשנות הארבעים והחמישים, שנכתבו על נייר מכתבים עם מספר טלפון בן ארבע ספרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהבעיה היא הנקודתיים: קישור מתוקן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Ok. לחצת עליי וקראתי את התקציר של רועי צזנה (גם שם הבנתי כ-90%) וזה עדיין לא לעניין. לגבי הילדים התימניים, אתה פשוט אוטם את פיותיהם של כל מי שאינו ביולוג מומחה לחלבונים ואתה טועה. אין צורך להיות מומחה גדול כדי להבין מה קרה שם. ויתר על כן, אני חושב שמה שעשו שם מקובל גם היום, בין היתר לטיפול בתת תזונה. זה מה שקרוי עירוי ויטמינים (נוזל העירוי מכיל פרוטאינים, מינרלים ואלקטרוליטים). הילדים התימניים קיבלו עירוי (ולא הזרקה) ומתו מהרעלת חלבון. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שמשחק עם רמות החלבונים בדם הוא מסוכן. וזה בדיוק מה שעושים כאן. מן התיאור המתומצת אני מנחש שהמדענים לא היו מצליחים ליצור שום חלבון אם לא היו יודעים מה הם עושים (כלומר מבינים את הקידוד של ה-RNA) ולכן מן הסתם הסכנות לא גדולות מדי. ועדיין כל זה לא רלאבנטי. מה שאתה צריך לדעת להסביר זה מה הם ההליכים הפורמליים לבדיקת בטיחות של תרופות וחיסונים ואיך הדברים נבדקים. לכן עניין המומחיות בביולוגיה של ייצור חלבון בגוף לא צריכה להיות מחסום לפיו של מי ששואל על הבטיחות ולא בטוח שהיא דרושה כדי לענות לו. כאשר בחור צעיר שהסיכויים שלו לחלות בקורונה קלושים שואל איך החלבונים החדשים שמסתובבים לו בדם ישפיעו על ילדיו שיוולדו, זו שאלה לגיטימית גם אם הוא לא מומחה לאלבומינים וגלובולינים. אתה יכול לומר לו שהחלבונים לא משפיעים על הדנ"א (אם זה נכון) או איך בודקים אם זה קורה (אם אתה יודע). אתה לא צריך לכעוס ולבטל אותו כאידיוט. אגב, גם תשובה כי מתוך אחריות חברתית, אדם צריך לקחת עליו סיכונים מסויימים היא תשובה אפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שאתה ממשיך להיצמד למנטרה "משחק עם רמות החלבונים בדם הוא מסוכן" מתוך כך שאתה משווה משהו שעשו אולי בשנות החמישים בכמויות שונות לחלוטין של חלבון (כאשר נותנים אותו כחומר תזונה מדובר בכמויות שונות בסדרי גודל מכמות הנוגדנים שמיוצרים בעקבות החיסון) אני מאבד אותך. כמה פעמים אני יכול לחזור על כך שממילא אנחנו מייצרים ללא הרף נוגדנים נגד פתוגנים שונים ולא מתים מהרעלת חלבון. גם משתייה מרובה מדי של מים אפשר למות (מה שקרוי "הרעלת מים" והוא בעצם איבוד אלקטרוליטים) אבל אפילו מתנגדי החיסונים האדוקים ביותר נתפסו כשהם מתגנבים בלילה למקרר ושותים כוס מים. על ההליכים של בדיקת החיסונים כל אחד יכול לקרוא, אלא שיותר קל להקשיב ללוחמות חופש למיניהן, לקשקש על "הנדסת תודעה" ולחיות בעולם הרומנטי של מלחמת בנות האור בתאגידי החושך. חלבונים אינם משנים את ה-DNA. ה"חלבונים החדשים" אינם שונים מאלפי חלבונים אחרים ש"מסתובבים לנו בדם". ואחרון חביב: אני לא מצפה ממישהו להתחסן בגלל אחריות חברתית, אלא אם הוא מרגיש בעצמו חובה כזאת. מי שבאמת מאמין שהוא מסכן את עצמו רשאי להחליט לא להתחסן, אבל תסלח לי אם ההחלטה שלו לא נחשבת בעיני להחלטה חכמה, מבחינתו שלו. דומני שכאן אני מסיים את השתתפותי בפתיל הזה, ואני מתנצל שוב כל הנימה הזעופה וגם על זה שהתגובות שלי שטחיות וחפיפיות במידה רבה. איבדתי את הסבלנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |