|
לגבי הוריאנט הדרא"פ או התאום האמריקני שלו (הוריאנט של NY), כל החיסונים יעילים נגדו, רק פחות. ניסויי מעבדה של פייזר-ביונטק עם מוטציות שונות שיש בזן הדרא"פ הראו הפחתה משמעותית של כמות הנוגדנים שנוצרו. אין טעם לחפש מספר, מפני שבכל דיווח מצוטט מספר אחר. המשמעות של הפיחות הזה לא ברורה. אין זה חריג שוריאנטים יוצרים פחות נוגדנים וממילא מס' הנוגדנים הנוצר שונה מאד מאדם לאדם. לכן אני מניח שיעילות החיסונים נגד וריאנט דרא"פ או ניו-יורק צריכה להשאר פתוחה עד שיתקבלו עדויות מבוססות יותר. מה שידוע בודאות הוא שמחלימים טבעיים מן הזן המקורי אינם חסינים לוריאנט הזה. בדרא"פ היתה תופעה רחבה של חולי קורונה שהחלימו בגל הראשון ונדבקו שוב בוריאנט. אני מעריך, שבדרא"פ משמעות הדבר היא שחלו ממש ולא רק נדבקו. בזמנו ממונה הקורונה שם לא ידע להגיד אם המחלימים היו חולים קשים ממש. אני נוטה לחשוב שעד היום אין ראיות מבוססות לכך שאחד הוריאנטים גורם לבעיות חמורות יותר מאשר הוריאנט המקורי. העובדה שהם נפוצים יותר, גורמת להופעה סטטיסטית של יותר חולים צעירים וללא רקע רפואי קודם. למשל בישראל בה יש הסטה ברורה של התחלואה הקשה לגילאים צעירים יותר, רוב החולים האלו הם בגילאי 40-49 ויותר מהם ב 50-59 ויש מעט חולים מתחת לשנתונים אלו. זה מגלה שללא החיסון היחס הגילאי לא היה משתנה.
|
|