בתשובה לשוקי שמאל, 24/02/21 21:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בטוח שהתהום עמוקה כל כך. אני מאמין שמראענה איננה באמת גזענית, למרות ההתבטאות האנטישמית בעניין הרכושנות הגנטית של היהודים. באופן פרדוקסלי, אני חושב שדווקא הקרבה שלה ליהודים אפשרה לה לתת דרור ללשונה למרות שאיננה מאמינה בדברים הללו באופן מילולי. הבעיה של השופטים היא שהם רוצים לקבוע את פסק הדין על סמך עובדות אובייקטיביות, לכאורה, וכאן נראה שאב״ג למד לשחק את המשחק שלהם לא רע, עד כדי הטעות שעשה כשנעתר לפוגלמן. הוא צודק לגמרי כשהוא אומר שהתבטאויות כאלה לא רק היו פוסלות מועמד יהודי אלא גם מביאות לחקירתו במשטרה. הנקודה שלי היא שאני, אתה, בן גביר והשופטים יודעים שמראענה לא גזענית ולעומת זאת גופשטיין ומרזל כן; אבל איך להוכיח את זה בלי וריטסרום? המוצא היחיד הוא חילוקים ודיוקים מפולפלים שאפשריים רק מפני שהשאלה הזו עומדת לדיון רק פעם בארבע שנים, או היתלות בעניינים טכניים, כפי שאני מנחש שיקרה הפעם. אשר להערתך בעניין אב״ג עצמו, עורך הדין של מראענה ניסה להעלות זאת והושתק מייד בידי חיות מפני שהדבר לא רלוונטי כלל. מאוחר יותר רמז לכך גם מזוז, שעוינותו כלפי בן גביר ניכרת גם מהפרוטוקול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לדייק עוד קצת במשהו שאולי לא היה ברור בתגובתי. אתה ואני והשופטים מניחים שמראענה איננה גזענית גם בהתבסס על ניסיון החיים שלנו. בהחלט יש השפעה לזה שהיא נשואה ליהודי, שהיא מעורה בחברה היהודית, דוברת עברית טובה. נראה שהפמיניזם בוער בה לא פחות מהסכסוך היהודי-ערבי. אבל השופטים אינם יכולים להסתמך על כך שהבת של מראענה היא יהודיה למחצה, זה לא בדנ''א השיפוטי שלהם בכלל. הם נאלצים להידחק לטיעונים משפטיים רעועים או פיקטיביים כדי להצדיק את מה שאנחנו יודעים מהשכל הישר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק השערה קטנה, אני לא חושב שמראענה חושבת שבתה היא יהודיה (אולי ישראלית). אני מעריך שהיא חושבת שבתה תצטרך להחליט בעצמה מה היא רוצה להיות. במסגרת חוקי מדינת ישראל, אם תרצה להיות יהודיה, היא צריכה לעשות פעולה אקטיבית לשם כך (להתגייר באופן כלשהו) ולכן ממילא דעתה של מראענה בעניין חסרת ערך כשלעצמה ובזמן זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי ״יהודיה למחצה״, עכשיו בדקתי שוב והיא אמרה שבתה 100% יהודיה ו-100% ערביה. גם את זאת הזכרתי בעניין זכרון והגנטיקה, הדיון אודות ״מדינה יהודית״ חסר כל ערך מכיוון שבית המשפט כבר הכשיר התבטאויות חריפות בהרבה נגד היות המדינה יהודית. הסעיף הזה הוא אות מתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נזעק מכל תיאור טיפולוגי של גזע או עם ולא מתלהב מעודף pc. יכול להיות שאפשר להגדיר גם זאת כגזענות, אבל לעמים וגזעים בהחלט עשויים להיות כל מיני מאפיינים. גזען הוא מי שרוצה לשפוט את הפרט לפי תכונות כוזבות או אמיתיות של גזעו. החבר'ה שמשחיתים רכוש של פלשתינאים או מיידים עליהם אבנים אינם בודקים אם קורבנותיהם חטאו בעצמם במשהו. אני לא חייב להתלהב מכל שטות שפולטת מראענה. אני גם לא מתלהב מכל הדברים שיוצאים מפי בעידנא דריתחא. אני לא חושב שזה צריך להיות בסיס לרדיפת אדם. לגבי "התבטאויות כאלה לא רק היו פוסלות מועמד יהודי אלא גם מביאות לחקירתו במשטרה" - אני לא חושב שהתבטאויות לגבי חמדנות של יהודים צריכות להביא מישהו לחקירה במשטרה. אני לא רואה שהתבטאויות על רצחנותם ונטייתם לפשע של הערבים מביאה מישהו לחקירה ואני אפילו לא ראיתי שחוקרים את שר המשפטים והמשטרה (בזמנים שונים) שהאשים את מדינת ישראל ואת אזרחיה-המייסדים בחטיפת ורצח תינוקות כהים. אני חושב שהתיק הממשי שיש כאן עוסק בהתנגדותה של מראענה להגדרת ישראל כמדינה יהודית. ובעניין זה, אני לא חושב שעקרונית יש הבדל בין עמדתה לעמדת הסופר בולי יהושע. האם א.ב. יהושע נראה ראוי לחקירת משטרה בגלל שהוא מציע לבדוק דרכים בהם מדינת ישראל תוכל להיות מדינתם של שני עמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת המדינה היהודית ודאי אינה עניין לחקירת משטרה, וכמעט אין מי שיטען כך. התייחסתי רק לעניין זכרון וההיפוך שלו ״להשמיד את אום אל פחם״, ולעניין הבעיה הגנטית - נניח, מועמד שהיה טוען שהשקר הוא בגנים הערביים. אני טוען שמועמד כזה היה נפסל על ידי בית המשפט העליון בסבירות גבוהה, ובתלות בפרופיל הציבורי שלו ובתפוצה של דבריו אולי היה מועמד לדין. דוגמה לכך היא מקרה בנימין כהנא שנזכר כאן לא אחת ולא שתיים, אם כי הוא קרא ״להפציץ״ את אום אל פאחם ולא הבהיר כמו מראענה שמדובר על גירוש בלבד. ושוב: אני מתעלם מכך שאני יודע סובייקטיבית שכהנא באמת רוצה להפציץ את אום אל פחם ואילו מראענה לא באמת רוצה בהשמדת זכרון יעקב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צעד אחורה: הפרופיל הציבורי חשוב גם לגבי ערבים. אם ראאד סאלח יקרא להשמיד את תל אביב הוא יהיה בצרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הרי קראת את דברי מראענה במקור. אתה אמור לדעת היטב שמראענה מעולם לא דברה על השמדה או גירוש של תושבי זכרון יעקב. היא כתבה שהיא חולמת שתושבי זכרון חזרו לפולין או ארה''ב. אני לא מבין מדוע אתה חוזר אחר הכזבים של אב''ג. מראענה מעולם לא דגלה באלימות והיא רצה במסגרת מפלגה יהודית-ציונית. כאשר אלו המתנפלים כמו להקת כלבים שכיתרו חתולה, הם בריונים ופורעים המאיימים לעקור אוכלוסיות שלמות אם לא יתנהגו לפי רצונם, זה הופך את המציאות כאן לגמרי למציאות של אפרטהייד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי היא בהחלט דיברה על גירוש, אף על פי שלא התכוונה לכך ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה קראתי היום עם בני בספר ״מטבח של שלום״, ספר בישול עברי-ערבי מאת כיפאח דסוקי. גם היא יוצאת פרדיס, ובכלל ראיתי ביניהן הרבה קווי דמיון: היציאה מהמשפחה המוסלמית והתערות בחברה היהודית, פמיניזם. מקווה שמראענה תהיה גם היא טבעונית. לענייננו, היא מספרת שם על הזעם שנאצר אצלה במפגשים הראשונים עם החברה היהודית: על מגבלות השפה שגרמו לה להרגיש טיפשה, על החשדנות, על בדיקות המאבטחים. אני בהחלט יכול להבין איך הכעס הזה יתנתב לאמירות קשות, וכאמור שם את מראענה בקטגוריה אחרת לגמרי מאשר את יזבק וזועבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה חברת הכנסת לעתיד הייתה אומרת על מצבו הנפשי המורכב של הבחור ששאיפתו לגן העדן לא צלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער. אני נאלץ לדבוק בעמדתי. מראענה כתבה שם במפורש שהיא לא מדברת על אלימות. היא דברה על חלום שיש לה שיום אחד כל תושבי זכרון חזרו לפולין או ארה"ב. זה מה שכתוב שם, לא תוספות שלי. החלום שלה על מולדת שאין בה יהודים מובן לי לגמרי. אני לגמרי יכול להבין תיסכול של אזרחים ערבים שהגיעו למשהו בעצמם ותורמים לזולתם, כאשר אזרחים אחרים נחותים ובזויים מתיחסים אליהם באדנות/התנשאות/שנאה. כיהודי מן הזן הגלותי, אני לגמרי מתאר לעצמי שהמצב הזה יוצר התבטאויות לא הכי מוצלחות. אינני "מקליט" את דבריהם ואינני אורב לפעימות לבם. אחד ממנהיגי האליטות הישנות ספד פעם "האור בלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְּרק המאכלת". בימים אלו אני תוהה אם ברק המאכלת נוצץ רק בפנינו ולא מסתתר מאחורי גבינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זאבי דיבר על ״טרנספר מרצון״, אתה יודע. על כל פנים נראה לי שאם נותרה מחלוקת בינינו היא איננה משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבדיל בין מי שרוצה להיות עשיר לבין מי שמתכנן שוד בנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאי אפשר לפרש אחרת את הדברים שנאמרו בראיון עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך אתה מפרש את זה ככה. המשפט "הבעייתי" הוא: "אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב..." 1. רוב מי שכן כתב תסריטים אפוקליפטיים לא רצה שהם יתקיימו (מהרשימה בויקיפדיה נראה לי שאף אחד לא רצה שהאפוקליפסה שהאו תיאר תתממש). 2. גם מתוך אלה שכתבו תסריטים אפוקליפטיים וכן רצו שהאפוקליפסה שהם תיארו תתממש, רובם לא פעלו לממשה. 3. וכמובן, כותב הראיון עצמו מודה ש: "למחרת היא מתחרטת. היא משגרת אליי מייל בהול..." במלים אחרות, אם כל מה שיש לך זה חצי משפט מלפני יותר מעשור שהמשמעות שלו שונה לחלוטין כשהוא מובא במלואו, ושדוברו התררט יום אחרי שאמר אותו ועשור לפני שהתמודד לכנסת, אז אין לך כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי בדיון הזה בערך שלוש פעמים שאני לא חושב שהיא באמת רצתה לממש את זה. אני עדיין עומד בדעתי שהטקסט המלא יכול להתפרש כהסתה לגזענות, ורק מדברים אחרים שקראתי על מראענה היסקתי שכנראה לא התכוונה לכך. כפי שכתבתי פעם או פעמיים, יש מחלוקת בזיהוי מה שהתחרטה עליו באותו מייל ידוע. נראה שהכוונה היתה לדברים חריפים שאמרה על החברה הערבית, ראה בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פרשנות מספיק יצירתית כל טקסט יכול להתפרש ככל דבר... הפשט של הטקסט לא קורא להשמדת זכרון יעקב. השאלה על מה היא כן התחרטה ועל מה לא היא חסרת משמעות בעיני. עצם העובדה שהיא שלחה את האי מייל יום אחרי (ולפני הפרסום) הופכת את כל מה שכתוב בראיון לחסר משמעות בעיני (ואת המראיין והעורכים שלו לנבלות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב אחרת. הטענה היא שמה שביקשה לצנזר היה חלק מהביקורת על החברה הערבית, ואת זאת עשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של דעה - הפשט של הטקסט די ברור ולא מדבר על גירוש מלבד כ"תסריט אפוקליפטי" - אחרי שהראתי שתסריטים אפוקליפטיים לא מעידים לרוב על רצון, ועל אחת כמה וכמה, כמעט אף פעם לא מעידים על תוכנית פעולה, אני לא מבין איך יכולה להיות לך דעה אחרת (בנוגע לפשט, בנוגע לפרשנות אפשרית, אני מבין, אני רק חושב שמדובר בפרשנות בלתי סבירה בעליל, ונראה לי שגם אתה מודע לזה). מהכתבה - "מראענה ביקשה לראות את טיוטת הכתבה הזו לפני שתפורסם. סירבתי." אם יעל דן היתה עושה את זה לשרה נתניהו ב-97 מן הסתם היית מתייחס לזה בקצת פחות שיוויון נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מה להוסיף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |