 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי בעיון. ומה שכתבת לדעתי לא הייתה בדיחה. עניין הקהילה הוא העניין המרכזי בחברה החרדית האשכנזית החסידית עוד משחר היווסדה אי שם ביערות אוקראינה. זר לא יבין זאת כולל חלקים גדולים בתוך החברה החרדית עצמה. עוד לפני 10 שנים הבנתי זאת לעומק וביתר שאת . ישבתי עם אחד העובדים החרדים לשיחות עבודה, בחור מאוד מבריק ולא טיפש. בשיחות הפרטיות בימי הקיץ הלוהטים אני שואל אותו : תגיד, מה הקטע שלכם עם הבגדים המוזרים ? מה העניין הזה ללכת בלב המדבר המחורבן במדינה הזאת עם זנבות של שועלים על הראש . יש לכם איזו בעיה נפשית שאתה רוצה לספר לי ? [א] תשובתו הייתה מאוד ברורה. אני חי בקהילה שבו מהיום שאני נולד ועד שאני מת אני שייך לה. אני מת לשרוף את הבגדים המוזרים האלו ואני מרגיש שאני שייך לבגדים הללו רק כשאני לובש אותם עם כל הקהילה. אבל כשאני לבד - גם אני מבין שאני מוזר. עכשיו תסביר לי איך אתה רוצה שאני אעזוב את החממה הזאת ? בשבילו זאת חממה למרות שאני רואה גטו. אבל האמת שיש מחיר לגטו גם אם הוא מזהב. 'מהלידה ועד המוות' 1 זאת הסולידריות היחידה של הקבוצה החרדית החסידית שהייתה קטנה פעם והיום היא גדולה ואין לאף אחד מושג מה עושים.2 צריך קצת יותר משכל , ג'ל בבלורית או שפתיים סטייל לוי כדי לנסות לחשוב על זה. אתה מבין את מהות הסולידריות הזאת ? יש אפשרות בכלל בחברות המונים לקיים סולידריות שכזאת. אני חושב שלא ולכן זה מתחיל להסדק . [א] עניין הלבוש [ או השפה - אידיש ] הוא הדוגמא הכי בולטת לצורך של החברה הזאת במדים ובמשהו שיקשור אותם חזק . הן מסתמכים על מקורות לא הכי מדוייקים בעניין של 'לא שינו לבושם ואת שפתם ' . אין משהו קדוש בשטריימל . יש משהו קדוש בזה שאני שונה ממך. אין משהו קדוש באידיש. 1 כשהתינוק נולד , האישה נוסעת לבית החלמה ליולדות שמשולם כמובן על ידי הקהילה ובמשך כל השבועיים או יותר לפי מידת הצורך בחורות מנוסות הולכות לבית ומתקתקות את הכל עד שהאמא חוזרת. וזה ממשיך עד שהילד מתחתן וחוזר חלילה . 2 בהפגנות האחרונות היו סימנים של התפרקות טוטאלית של הצעירים החרדים שאין להם כלום מה להפסיד. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |