|
דרושה כאן איזושהי סינתזה ביני ובינך. נתניהו הוא מהמר מיוחד במינו. הוא אכן ממעט מאד להמר, אבל כאשר הוא עושה זאת הוא הולך על כל הקופה וגם מהמר על כל מה שיש לו. גם אני חשבתי בעיקר על ההימור על טראמפ. ההימור היחיד שהוא בר השוואה עם זה, זו ההתנתקות. כל ה"הימורים" האחרים, אינם בליגה הזו, מפני שהמחיר גם במקרה של כישלון נחרץ הוא בר נשיאה (ע"ע הנסיגה מלבנון). גם בעניין הסיכון המחושב זה מסובך. נתניהו לא טיפש. הוא מחשב, אבל היות ומצא עצמו יותר ויותר בודד בפסגה, בסופו של דבר הוא מחליט בינו לבין עצמו וזה דבר ממש רע. ההימור על החיסונים הוא די בסיסי. כדבריך הוא מתבסס על דעת רוב המומחים ולמעשה אין לו כל כך אלטרנטיבות אחרות. נתניהו מכיר באופן אינטימי את התפוררות המשילות הישראלית והוא יודע היטב שהוא למעשה בן ערובה של המטורללים עם הספודיק. אני מניח שהוא זיהה ראשון שכל האמצעים האחרים שנקט לא יעלו יפה ומבצע החיסון הוא הפיתרון היחיד שיכול לחלץ אותו עם הצלחה גדולה. מדוע זה בכל זאת קודם כל הימור? מפני שנתניהו הימר כאן על משהו שהצלחתו כמעט אינה תלוייה במה שהוא יעשה. גם ההימור על טראמפ לא היה כנראה יריה באפילה. נתניהו מכיר באופן לא אמצעי את אובמה והילרי קלינטון והוא כנראה ידע שפוטין הולך לעשות כל שלאל ידו כדי לחבל במסע של קלינטון. להבדיל מן הרוסים הוא כנראה חש שהם גם עשויים להצליח. ושוב, מדוע זה היה קודם כל הימור? משום שאילו ידע לעבוד בצורה מסודרת עם יועצים, הם היו מייעצים לו שבסופו של דבר הדמוקרטים יחזרו לשלטון (הדמוגרפיה פשוט לטובתם) ושהוא עשוי לשבור את הברית עם יהדות ארה"ב שהיתה בעייתית גם ללא הנחת כל הז'יטונים בפינה של טראמפ. להערכתי הנזק שנגרם הוא איום ונורא. היחסים עם יהדות ארה"ב נשברו ללא תקנה. הידידות וההעדפות האישיות של ביידן והאריס ביחס לישראל אינן מעלות ואינן מורידות. בסופו של דבר הם מחוייבים למצביעיהם הערבים והמוסלמים וכמו כל פוליטיקאי טוב, הם יודעים שחובות צריך לשלם. התשלום במטבע ישראלי למחנה היותר רדיקלי והעויין לישראל במפלגה הדמוקרטית, הוא התשלום היותר זול עבור ביידן והאריס. כמו בכל מעשיו של נתניהו, הוא חשב על מה שהוא עושה, אבל לא חשב עד הסוף. תקיעת הסכין בגבה של אמריקה הליברלית (שרוב היהודים משתייכים אליה) עשוייה להתגלות כטעות הגדולה ביותר של נתניהו.
|
|