 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב, דוגמת הדגל למז'ור שאלון עמית נתן למעלה היא Ode to Joy. האם השורה הראשונה של וונדר לא זהה כמעט בתוויה להתחלה של האודה (בשינוי רדיקלי של המקצב)? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך הראשונה: שלוש השורות הראשונות של As הן אכן בסולם מז'ורי (סי מז'ור), ובשורה הרביעית המרכז הטונלי עובר לסולם המינורי המקביל (סול דיאז מינור). אין שם בלו נוטס בכלל, ועל ההברה האחרונה של always הפנדר רודס מתחיל לנגן ירידה כרומטית קצרה שמחזירה את השיר תוך תיבה אחת לסולם המקורי. סה"כ אין שם משהו מתוחכם במיוחד מבחינה הרמונית. לשאלתך השנייה: אני לא רואה שום דמיון ראוי לציון בין השורה הראשונה של As לבין Ode to Joy. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמרז. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כמה בעצם אני רחוק? באודה (זה קל, מהאינטרנט): סי סי דו רה רה דו סי לה סול סול לה סי סי (מושהה, לפני הפיתרון בלה) ב-As (זה קשה, משמיעה וניסיון על הפסנתר, ובסולם הלא נכון אבל תזרום איתי): סי סי רה (כמה פעמים) סי לה סול לה סי. אני טועה? אם אני לא טועה, אז חוץ מהדו-אים זה אותו דבר. אם תאמר לי שעם דרגות החופש שהרשיתי לעצמי (הדו-אים, המקצב השונה והסולם השונה) אתה יכול להביא לי עשר יצירות בשקל שהן אותו דבר, אז אני אכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלודיה של המשפט הראשון של As בסולם של OtJ (סול מז'ור) היא: רה (נמוך) רה (נמוך) סי סי סי סי לה סול סול רה (נמוך) מי סול. אפילו בניכוי שני התווים הראשונים, שהם קדמה, אני לא רואה הרבה דמיון ל-OtJ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. תודה על הכיול הכואב של מודעותי העצמית לכישורי השמיעה המוזיקלית שלי (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעד מה ;-) כיולים של המודעות לכישורי השמיעה המוזיקלית שלי מכאיבים לי כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואצלי הכיול פשוט מאד: כשמשמיעים לי ברצף דו וְסי אני מסוגל להגיד שאלה שני צלילים שונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |