|
||||
|
||||
ההשערה שלי היא כזאת: מספר החולים הקשים הוא קבוע כי זאת קיבולת האשפוז הנוכחית. ברגע שמתפנה מקום (פטירה או החלמה), חולה אחר, שהיה נשלח הביתה עם מחולל חמצן אם לא היה מקום פנוי, מתאשפז במקומו. |
|
||||
|
||||
זה לא ממש נכון. בתי חולים פותחים מחלקות נוספות כשמספר החולים עולה; להבדיל ממחלות פנימיות אחרות (דלקת ריאות ואי-ספיקת כליות בצוותא), חולי קורונה צריכים מחלקה משלהם ולא יכולים לחלוק נדל"ן. |
|
||||
|
||||
כבר די הרבה זמן (שבועיים? שלושה?) שלא דווח בתקשורת (לפחות לא בזאת שאני צורך) על פתיחת מחלקות קורונה נוספות. אולי נגמר הנדל”ן או כוח האדם לאיושו? |
|
||||
|
||||
בבית החולים בו אני עובד נפתחה בפעם האחרונה מחלקה לפני כ- 10 ימים למיטב זכרוני... ומאז אנחנו בכמות די סטטית של מטופלים. בכל מקרה, הנדל"ן לא הולך להגמר וגם לא כח האדם - פשוט הנזק הקולטרלי יגדל. הרי מה יקרה עם תתרחש עליה בכמות החולים? יסגרו עוד איזו מחלקה פחות חשובה, יבטלו ניתוחים ותורים אלקטיבים, יביאו רופאים עם הכשרה פחות מתאימה, יצמצמו בצוות ובציוד, "יתעדפו" פחות את אותם מבוגרים עם סיכויי שרידות נמוכים. הרפואה תמיד הייתה משחק של איזון Lesser evils וזה קיים גם בתקופת הקורונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |