בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/02/21 6:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פוליטקאי שבוחר לקבל מתנה - חובת ההוכחה1 שאכן מדובר במתנה היא עליו. אין אפשרות אחרת. אתה באמת לא מבין את זה? זה נכון לא רק לפוליטקאים, אלא עבור כל סיטואציה בה מתעוררת בעיית הנציג. למשל, יועץ השקעות לא יכול1 "לקבל מתנה" מבית השקעות. אם הוא מקבל, הוא בגדר אשם1 אלא אם תוכח חפותו: פשוט אין שום דרך להוכיח שההמלצה שלו ללקוחותיו להשקיע בקרן נאמנות מסויימת היא "תמורה עבור המתנה" ולא המלצה אותנטית ומקצועית. המצב הרבה יותר חמור כאשר מדובר בפוליטיקאים. אין גבול לדרכים בהן פוליטיקאי יכול לתגמל את מקורביו על חשבון הציבור. לכל החלטה או השפעה שלו יהיו מרוויחים ויהיו מפסידים, ואלא אם אותו פוליטקאי טיפש באופן קריקטוריסטי אין ולא יכולה להיות דרך להוכיח אם המרוויחים והמפסידים נבחרו כדי לקיים את חלקו בעסקת שוחד, או אם מדובר בתוצאה של שיקול דעתו העניינית. להעניק לפוליטקאים (או נציגים אחרים, כמו מנהלי השקעות, רופאים וכו') את חזקת החפות כאשר מדובר בשוחד זה בדיוק כמו לתת להם יד חופשית לקבל שוחד כאוות נפשם. ומהצד השני, זכותו של אדם לקבל מתנות יקרות מאנשים אקראיים היא לא בדיוק זכות אדם בסיסית, כן? שלא יקבלו מתנות. ביג דיל. זה באמת no brainier. 1 לפחות מבחינת הנורמות הרצויות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם פוליטיקאי מתחתן ומקבל באולם החתונות צ'קים שמשולשלים לתיבה בכניסה, אז הוא צריך להוכיח שכל צ'ק וצ'ק מאלה הוא מתנה? מה זה אם לא מתנה? והכספים שהעביר בן דודו של נתניהו אליו כדי לממן את משפטו מה הם לפי דעתך? שכר? שוחד? מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מתעקשים, אפשר לאפשר חריגות למקרים כאלה בתנאי שהן מאושרת מראש. אבל מבחינתי, הזכות לקבל צ'קים בחתונה הוא לא זכות אדם בסיסית והייתי מעדיף לשלול אותה מנציגי ציבור. אבל גם אם לא, אז בוודאי שצ'ק על סך חצי מיליון דולר מאיש עסקים שהוזמן לחתונה צריך להחשב כשווחד אלא אם הוכח אחרת. (והמקרה של נתניהו דומה הרבה יותר לזה, מאשר לצ'ק של אלף שקל מסבתא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לשנות את חוקי מדינת ישראל, הצטרף לפוליטיקה, נסה להיבחר לכנסת, ושם תוכל ליזום חוקים לפי עולם ערכיך. אבל חוק המתנות לעובדי ציבור בפרוש מתיר להם לקבל מתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדגשתי, בהערת הרגל, שאני מתייחס לנורמות רצויות ולא למצב המשפטי הקיים. לגבי המשתמע מהמצב המשפטי הקיים על מצב העניינים הקונקרטי - למיטב הבנתי, משתמע שמדובר במתנה אסורה. אבל בניגוד אליך אני מכיר בבורות שלי, ויודע שאני לא יודע. לשם כך יש משפטנים ושופטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כופר בקביעה שמשפטנים ושופטים יודעים טוב ממני מה משמעות חוק שמונח לפניי. הם מכירים אולי הרבה חוקים ויודעים היכן לחפש את אלה שאינם זוכרים וכו'. אבל אם חוק מסוים מונח לפנינו אין להם שום יתרון עלי בהבנתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שגם בתחום הזה (במפתיע) אפקט דאונינג-קרוגר מכה שנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את זה. היתה תקופה שעמדנו בקשר יומיומי עם עובדי בנק, והעבדנו אותם קשה. זה היה עוד בימים ששילמו הרבה כסף על שיחה בין עירונית, והקו היה פתוח במשך שעות ביום. היחסים שלנו איתם היו יחסי עבודה טובים מאוד. את ראשי המחלקה אפילו הזמנו לארוע משפחתי. בפסח ובראש השנה היינו שולחים להם חבילות שי. לעובדי בנק מותר היה לקבל רק שוקולד, יין ועטים. היינו שולחים להם חבילות איכותיות מאוד, ואלה שרצינו לשמור איתם את היחסים הטובים ביותר קיבלו חבילות ברמה עוד יותר גבוהה עם עטי יוקרה. אחר כך סיפר לי אחד מהם שהחבילות שלנו היו שם דבר, והם היו מחכים להן ומשווים מי קיבל מה. אי אפשר להתעלם מהחשד שהמתנות היפות השפיעו על היחס הטוב שקיבלנו מהם, אולי על חשבון לקוחות אחרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |