|
||||
|
||||
דווקא התכוונתי ל''תמונה קבוצתית עם גברת'' (אני זוכרת משם מה הגברת אכלה לארוחת הבוקר, ארבע לחמניות עם ריבה, אבל לא מה הספר רצה לומר). והיה גם ''הכבוד האבוד של קתרינה בלום'' (זה דווקא היה קל להבנה). ועוד גרמני פוסט-מלחמתי שקראתי עד הסוף בנעוריי ואפילו בהשתאות, אבל שדי התבזבז עלי אז, היה זיגפריד לנץ (''מוזיאון המולדת'', שני כרכים למען השם). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |