 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן ניסוח מעניין וראוי להפנמה. מה שלא הסכמתי איתו זה שדפוס-החשיבה הזה הוא פרדוקסלי. לדעתי יש סיבות רציונליות מאד לשקלל פנימה מידע נוסף שיש לך, גם אם לכאורה הן נראות פחות חשובות. לדוגמה: א. סט כלי-הגשה שמכיל סט קודם, אבל עם פריטים נוספים שחלקם שבורים, יכול להעיד שהאיכות והעמידות הכללית של הכלים של אותו יצרן הן נמוכות - ועל כן לקבל הערכת מחיר נמוכה יותר, ובצדק. ב. לגבי ההבדל בין תרופה שתופעות הלוואי שלה הן התקף-לב, לעומת כזו שתופעות הלוואי שלה הן התקף לב, גירוד בכפות הרגליים ושני עיטושים ביום - כל עוד לא סיפרו לי מה שכיחות תופעות הלוואי, הנחת בסיס יכולה להיות שבסה"כ יש נניח תופעות לוואי ל-1% מהמשתמשים. תחת הנחת הבסיס הזו, במקרה הראשון המסקנה היא שלמשתמש אחד ממאה יש התקף לב, בעוד במקרה הראשון אולי רק לאחד מ-300 יש כזה, בהיעדר נתונים נוספים. ובמקרה הזה, אין רציונלי יותר מלהסיק שהתרופה הראשונה יותר מסוכנת מהשנייה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא רציונלי. ההנחות המוקדמות שאתה מדבר עליהן הן בדיוק כאלה. אף אחד לא סיפר לנו את השכיחות של תופעות הלוואי. במקרה הטוב, שאתה מדבר עליו- אנחנו מניחים מראש איזו התפלגות בין כל תופעות הלוואי המוזכרות, בלי שיש לנו שום אינדיקציה לכך, וכשמוסיפים את התופעות המינוריות אנחנו מוסיפים אותן להתפלגות סתם כך. אבל אני יכול להעלות על דעתי מקרה רע יותר- כיוון שקיבלנו אופציה לתופעות לוואי מינוריות או חמורות, אנחנו אוטומטית ''בוחרים'' במינוריות, בשיטת ''לי זה לא יקרה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו - שבדרך כלל יש לנו אינדיקציה. זו שמתבססת של נסיון עתיר שנים, גם אם היא סטטיסטית בעיקרה. אין לנו "אינדיקציה" שמי שמייצר ספל שביר ייצר גם צלחת שבירה, ואין לנו "אינדיקציה" שההתפתגות דומה או משותפת. אבל גם בלי אינדיקציה, רשת הנוירונים שלנו מנסה - בהסתמך על זיליוני דוגמאות מהעבר - לתת לנו איזה עוגן (בשפתו של כהנמן) שהוא ברירת המחדל והשערת הבסיס שלנו. אם אגיד לך שלכדור נגד כאב ראש יש השפעת לוואי של כאב בטן - גם בלי לשאול אותי, הנחת הבסיס שלך תהיה שתופעת הלוואי הזו לא מתרחשת ב-70% מהמקרים. למה? והרי לא נתתי לך שום "אינדיקציה" לכך. אבל נסיונך רב השנים רומז לך שתופעות לוואי מתרחשות באחוזים הרבה יותר קטנים מזה. והוא רומז זאת בצדק. מה שאתה מתאר במשפט האחרון היא כבר אכן הטייה לא רציונלית. אבל לא עליה דיברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה להניח התפלגות אחידה בין תופעות הלוואי המוזכרות? יש משהו בניסיון שלנו שמרמז על כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הנחתי התפלגות אחידה? (אני שואל לא כי אין תשובה, אלא כדי לא לדון בדברים שלא אמרתי בתגובה שענית לה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה הפשוט. החלף ''אחידה'' ב''מסוימת'' למקרה הכללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> במקרה הראשון המסקנה היא שלמשתמש אחד ממאה יש התקף לב, בעוד במקרה הראשון אולי רק לאחד מ-300 יש כזה, בהיעדר נתונים נוספים. למה להניח התפלגות כלשהי, בהיעדר נתונים נוספים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |