|
מוסר איננו רצון ולו לשום העובדה שמערכות מוסר מניחות קיומו של רצון [חופשי] כדי להוציא לפועל ציוויי המוסר. אולם אין רצון חופשי, אך יש רצון שאם נפרק אותו לגורמיו שנגלה שהוא מורכב מנטיות, דחפים, תשוקות, הנחות וכו' וכו' שאינן מערכת חופשית-ספונטנית אלא בעלת קשרים והקשרים סיבתים. המוסר איננו אפריורי, אולי כמו הרצון, אלא הוא מערכת הוכללי התנהגות של פרטים בקבוצה, כמערכת המבקרת את עצמה, איזונים ובלמים. בעזרת שכר ועונש בקונטקסט חברתי לומד כל פרט כיצד להתנהג בחברת שאר הפרטים, כך שלעשות טוב אין משמעו לעשות על פי ציווי קטגורי חיצוני, אלא להתנהג באופן שמקובל על שאר חברי הקבוצה. יכול להיות שהתשתית עליה בנויה המערכת היא תשתית אמוציונלית ולא רציונלית, שכוללת שאיפה לאופטימיזציה מסוימת של תחושת הנאה (לא הדוניזם), או יצר השרדות וכיוב.
|
|