|
אני מעדיף להציג את הנתונים כך: בסה"כ 52% מגילאי 60+ חוסנו. זה הרבה, אבל העובדות מלמדות שהיה אפשר יותר. מה עם הנותרים? לדעתי, הקבוצה הקטנה ביותר היא של אלו שלא רוצים להתחסן. השאר מתחלקים כנראה בין אלו שמכל מיני סיבות לא יכולים להגיע אל מוקדי החיסון והקבוצה של בני אדם קרי מזג היושבים בשקט ומחכים לתורים שקבעו (בפברואר אולי). אני מסכים עם מה שכתבת בהמשך אבל רוצה לחזק. הישראלי הנדחף ואיש ה"מגיע לי" רוצה להתחסן (ע"ע יפה בן דוד והסתדרות המורים). בודאי שיש אנשים שנאלצים לבוא במגע עם יותר אנשים מאחרים וצריך לתעדף אותם. אבל בכל מקרה אין מספיק חיסונים לכל ה"מגיע לי" ואנו נשארים עם הדחפנות המגעילה שלהם. מה שצריך לחזור ולהזכיר: אני מבין שבמאמץ X, אפשר לחסן 100 קשישים טעוני טיפול או 1000 דחפנים צעירים. היה די ברור שהמוסדות ה"יעילים" יבחרו באופציה הקלה וינופפו במספרים. זה לא צריך להשכיח את העובדה שבקרב מאה הקשישים ישנם נניח 20 שיחלו קשה ואולי ימותו. בקרב הדחפנים יש אולי 5 כאלו. זו היתה הסיבה בשלה הקשישים תועדפו מלכתחילה. אני מקווה שכך ברור מה נעשה כאשר בחרו באופציה הקלה. לא צריך לזרוק לפח אף בקבוק, אבל יש מרחק בין 5% חריגים בפרט בימי ההתארגנות הראשונים, לבין 35% שהשתמשו בהם באופן שצמצם את תועלתם.
|
|